
"והנה נער בכה ותחמל עליו" (שמות ב', ו'). מעשה שהיה כך היה: אישה אחת ביקרה אצל אמה יחד עם בנה התינוק. לקראת ערב נפרדה הבת מאמה ושבה לביתה, וכשעמדה להשכיב את התינ
"והנה נער בכה ותחמל עליו" (שמות ב', ו').
מעשה שהיה כך היה: אישה אחת ביקרה אצל אמה יחד עם בנה התינוק. לקראת ערב נפרדה הבת מאמה ושבה לביתה, וכשעמדה להשכיב את התינוק לישון, הבחינה שהמוצץ שלו איננו. היא חיפשה בכל פינה בבית, אך לא מצאה אותו. בבית היו מוצצים נוספים, אך רק עם המוצץ ההוא התינוק מסוגל להירדם. התינוק הרבה לבכות, ולא נרדם בלי המוצץ שלו.
התקשרה האישה לאמה, ושאלה האם המוצץ נשאר אצלה, והאם השיבה בחיוב. אלא שעתה, בשעה עשר בערב, הבעיה הייתה כיצד יגיע המוצץ אל התינוק: הבעל, שלומד בבית המדרש, טרם הגיע הביתה; האישה לא יכלה לצאת אל דירת אמה, כי שאר ילדיה ישנו; וגם לא היה שייך שהאם תגיע אל בית בתה. בינתיים קול הבכי הלך וחזק, והאישה הייתה אובדת עצות.
"יש לי רעיון מבריק", אמרה האם, "אחזור אלייך בעוד כמה רגעים", והשיחה נותקה. כעבור כמה דקות צלצל הטלפון אצל הבת. "העניין סודר", הודיעה האם בשמחה, "המוצץ בדרך אלייך!" "כיצד שלחת אותו?", התפלאה הבת. הסבירה האם: "הכנסתי את המוצץ לשקית קטנה, ופשוט הדבקתי אותה בסרט הדבקה חזק לדופן האחורית של האוטובוס היוצא לשכונה שלכם. הוא אמור לעבור מתחת לביתך בעוד עשר דקות!" ואכן כך היה. אם התינוק מצאה את השקית דבוקה לאחורי האוטובוס, שלפה אותה, והתינוק סוף סוף נרגע ונרדם.
כשהבעל הגיע, סיפרה לו אשתו את הסיפור המבדח. אך הבעל אפילו לא חייך, ונראה מהסס. "שאלה מנקרת במוחי", הסביר, "שמא אנו צריכים לשלם לחברת האוטובוסים דמי משלוח עבור הובלת המוצץ?" השכם בבוקר הגיע לבית הרב ושטח לפניו את שאלתו.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א הציע את השאלה לפני גיסו, מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל, והגר"ח ציין לדברי הגמרא בפסחים (כ"ו.): רבן יוחנן בן זכאי היה יושב ודורש לרבים בהלכות המועד בצילו של היכל בית המקדש, שגובהו היה מאה אמה, וצילו השתרע על שטח נרחב שבו היו מתכנסים כל העם. שואלת הגמרא: היאך נהנה מצל הבא מן ההקדש, והרי יש בזה איסור מעילה? ותירץ רבא: "שאני היכל, דלתוכו עשוי". כלומר, אין הנאת הצל נאסרת, משום שההיכל אינו עשוי כדי להצל בחוץ אלא לשימושיו הפנימיים, ולכן אין כלל קדושה בצילו. וכמו כן בשאלתנו, אמר הגר"ח, האוטובוס לתוכו עשוי ולא לדופנו, ולכן האנשים אינם חייבים לשלם עבור הנאה זו.
הבעל הוסיף לשאול: האם לכתחילה היה מותר להדביק את השקית לאוטובוס? השיב הגר"י זילברשטיין: בוודאי שעל שימושים כאלה באוטובוס קיימת הקפדה מצד חברת האוטובוסים. אולם במקרה המסוים שלכם, שהתינוק לא נרדם ולא פסק מבכי, מסתבר שליבם היהודי של בעלי החברה אינו מקפיד על כך, וניחא ליה לאיניש למיעבד מצווה בממוניה (נוח לאדם לעשות מצווה בממונו).
לסיכום: אין צריך לשלם עבור העברת המוצץ על ידי האוטובוס.
שמותאיך קוראים לכלב עם אוזניות? לא משנה, הוא לא שומע!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
שמותמה שייך לך, אבל אחרים משתמשים בו יותר ממך? השם שלך!
הרב חיוך לשבת · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
שמותהשמש של המדבר להטה. משה, שברח ממצרים, היה עכשיו רועה צאן. יום אחרי יום הוביל את הצאן של יתרו, חותנו, בין הסלעים והחולות. פתאום ראה משהו זז בקצה העדר. גדי קטן, ב
הרב עונג שבת לילדים · לפני 3 ש׳ · 2 ד׳
שמותשבעה ימים ושבעה לילות עמד הקדוש ברוך הוא בסנה ושידל את משה ללכת בשליחותו, ומשה מסרב. "מי אנוכי כי אלך אל פרעה", ושוב "לא איש דברים אנוכי", ולבסוף "שלח נא ביד תש
הרב ניסים יגן · לפני 3 ש׳ · 2 ד׳
באהיה לי סבא מצד אמא, סבא שלמה זיכרונו לברכה. אני הייתי ילד חסר ביטחון לחלוטין. אצלנו יש מנהג שבעליית שישי עולים הילדים לספר תורה. הייתי עולה, ולא רואה את המילים
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ואראדרך הבעל שם טוב מלמדת שבעל ואישה הם שני חברים. לא אתה הבוס ולא אני הבוסית, לא אתה הקובע ולא אני הקובעת. כמו שאנחנו אומרים בשבע ברכות "שמח תשמח רעים האהובים". רע
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
שמותמה ההבדל בין 'אדם' ל'איש'? 'אדם' מלשון אדמה, מי שחי שפלות וענווה, "ונפשי כעפר לכל תהיה". 'איש' מלשון חשיבות, מי שמרגיש מעצמו איש. אצל אדם הראשון כתוב "ויביאה אל
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ויחיאיך אפשר לדעת על אחת אם היא כבר בנויה להקים בית? אם יש לה כוח של עידוד ותמיכה. אם היא רואה חברה או אחות כאובה ושבורה, או את אמא שלה כאובה ושבורה, האם היא מעודדת
הרב שי עטרי · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
באמה קטן ועושה רעש? נמלה עם כפכפים!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳
ואראמה אמר החילזון שרכב על הצב? "וואו, איזו מהירות!
מערכת להתענג · לפני 3 ש׳ · 1 ד׳