
לא רק עצם הנתינה חשובה, אלא הדרך שבה נותנים. חסד הנעשה בשמחה מרומם את הנותן ואת המקבל כאחד.
שני אנשים יכולים לתת את אותה מתנה, ובכל זאת תהיה ביניהם הבדל גדול. האחד נותן בפנים זועפות, כמי שמוציא דבר בעל כורחו. השני נותן בחיוך, בלב שמח, כמי שזכה להזדמנות. המתנה זהה, אך הנתינה שונה לחלוטין. חכמינו לימדונו שהשמחה שבנתינה חשובה כמו הנתינה עצמה.
כשנותנים בשמחה, מעניקים למקבל לא רק את הדבר אלא גם את הכבוד. אדם הנזקק לעזרה כבר מתבייש בעצם הבקשה. אם נותנים לו בפנים חמוצות, מוסיפים על בושתו. אך אם נותנים בשמחה, בחום, כאילו אנו המרוויחים, אנו מצילים את כבודו ומרוממים אותו. לפעמים החיוך שווה יותר מן המתנה עצמה.
הפלא הוא שהנתינה בשמחה מיטיבה גם עם הנותן. כשנותנים בלב חמוץ, הנתינה מכאיבה. אך כשנותנים בשמחה, הנתינה ממלאת את הלב באושר. בעלי המוסר העידו שאין שמחה כשמחת הנתינה, כשהיא נעשית מתוך אהבה. הנותן בשמחה מרוויח פעמיים: גם עושה טוב, וגם שמח בעשייתו.
איך מגיעים לנתינה בשמחה גם כשקשה? תחילה, על ידי שינוי המבט: לא "אני מאבד" אלא "אני זוכה". זכינו להיות בצד הנותן ולא המקבל, וזו ברכה גדולה. שנית, על ידי התבוננות בתועלת שאנו מביאים: דמיינו את הקלה שתביא העזרה למי שזקוק לה. ושלישית, על ידי הרגל: ככל שנותנים יותר, השמחה גוברת.
נרגיל אפוא את עצמנו לתת בלב שלם ובפנים מאירות. הנתינה בשמחה הופכת מצווה לחגיגה, ואת הנותן והמקבל לשותפים באושר. כך הופך החסד מחובה לאחת השמחות הגדולות בחיים.
חיזוק
חיזוק
אמונהמהי השמחה שהתורה מבקשת מאיתנו, וכיצד היא מפתח לבריאות הנפש ולעבודת ה׳ שלמה
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
שמחהמזמור לתודה שבתהילים ק׳ — קרבן ההודיה שנשאר לעד, מעלתו הגדולה וסדר אמירתו בכל יום
מערכת להתענג · 30.06.26 · 3 ד׳
מבזק
מבזק
מבזק
חיזוק
מבזק
מבזק