וַיֹּאמֶר- אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה? וַיֹּאמֶר- לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה! (פרק יח’ פסוק לב’)
אברהם אבינו פונה אל הקב”ה בבקשה להציל את תושבי סדום, לאחר שהתורה מעידה עליהם: “וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה’ מְאֹד”! (פרק יג’ יג’)
אברהם טוען כלפי ה’ שלא ראוי להשמיד את כל העיר בעוד יש בקרבה לפחות 50 צדיקים. וה’ עונה לו שאכן הוא לא היה משחית את העיר אם היו שם 50 צדיקים, אך אפילו 50 צדיקים אין בעיר סדום.
אולי 45 צדיקים, ממשיך אברהם.. מה לא יספיקו 45 צדיקים להגן על כל העיר? עונה לו הקב”ה שאכן אם יש 45 צדיקים, סדום לא תיחרב, אך גם 45 צדיקים אין בנמצא.
אולי 40? ממשיך אברהם..
אולי 30? טוב, המצב מאוד קשה, אך בטוח יש לפחות 20!?. מה לא?!
“אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה”? שואל אברהם. אך גם על כך עונה לו הקב”ה שאם יש בסדום עשרה צדיקים, סדום לא תיחרב, אך אין שם אפילו עשרה צדיקים…
מספיק שהיו עשרה אנשים שהיו עושים את רצון הבורא, וההרס והחורבן של עיר שלימה היה נמנע! אך “אַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה’ מְאֹד”, “תרבות” ללא מוסר וללא מידות.
נתאר לנו מצב שהיה שם מבנה רעוע עם מניין אנשים שהיו יושבים ולומדים תורה, היו פונים הם איש לרעהו ואומרים: “תראה את הבטלנים האלה.” “למה הם לא הולכים לעבוד?” “יושבים ולומדים על חשבון משלם המיסים”… “בואו נגרום להם לצאת לעבוד, נבטל להם את קצבת הילדים, שלא יהיו כמוהם חלילה!”…
מה שלא הבינו אנשי סדום זה, שאם היו להם עשרה כאלו, סדום לא הייתה נחרבת!…
צריכים אנו להעריך ולהוקיר את אותם אנשים שלומדים וקובעים עיתים לתורה, כי בזכותם נמנעים הרבה צרות גזרות ועוגמת נפש מעם ישראל, כל אחד נוסף, והזכות שלנו גדלה.
לסדום לא היה את הזכות להינצל, צריכים אנו ללמוד מכך, ולהתאמץ ולעמול עבור הזכות שלנו.
