חידושים לשולחן השבת פרשת וישב כניסה שבת, יציאת השבת

וישב יעקב. אומר המדרש משל לאדם שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם וישב לו ביניהם, כך כיון שראה יעקב אבינו עשו ואלופיו נתיירא מהם וישב לו ביניהם, י”מ שאמר שהם כמו כלבים, וכאשר רואים כלבים העצה הוא לשבת, וכך הם בורחים, וזהו וישב יעקב.

וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו’, אלה תלדות יעקב יוסף. אומר האלשיך שבארץ מגורי אביו כשהיה עם כל האלופים וכן עם עשו הסתדר יעקב, והיה מצב של וישב ביישוב ושלווה, אבל כשבניו לא היו באחדות זה ציער אותו יותר מכל, והתחיל מצב חדש של אלה תולדות יעקב יוסף.

אלה תולדות יעקב יוסף. אפשר לרמז בזה דרך בעבודת ה’ שאם רוצה להגיע לדרגת צדיק וזה המכוון ליעקב, אז “יוסף” צריך להוסיף בעבודת ה’.

בן זקונים. אומר התרגום בר חכים, שכל מה שלמד יעקב אצל שם ועבר מסר ליוסף. הבעל הטורים אומר זקנים ר”ת ז‘רעים ק‘דשים נ‘שים י‘שועות זה נזיקין, כמו שכתוב בגמרא שבת שזה מושיע שלא יוזק, מ‘ועד, והטעם שלא מרומז טהרות ג”כ, אמר ע”ז האדמו”ר מגור זצ”ל שכדי להגיע לטהרה צריך עמילות גדולה שאין מקבלים אותה מרבי אלא מעמלות עצמית.

זקונים. אומר רש”י שזיו איקונים של יוסף היה דומה ליעקב. ושואל הבאר יוסף וכי יתכן שיעקב בחיר האבות יהיה סיבת אהבתו ליוסף יותר משאר האחים בגלל שדומה לו? ומפרש שחז”ל אמרו אפי רברבי-פנים גדול, אפי זוטרי-פנים קטן, פירוש שלמעלה בכסא הכבוד חקוק צורת יעקב וגם צורת יוסף, וזו היא הכוונה שהפנים של יוסף דומים ליעקב שגם צורת יוסף חקוקה למעלה, וזו בודאי סיבה שיאהב יעקב את יוסף יותר משאר האחים.

פסים ר”ת פ‘וטיפר ס‘וחרים י‘שמעאלים מ‘דינים, שהפסים היה סיבה שימכרו אותו לכל אלו, מפני שקנאו בו אחיו על הכתונת פסים. גם פסים בגימטריה 190, שבזכות יוסף שהתפלל לה’ פחתו לישראל 190 שנה מהגלות.

ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו. צריך להבין ב’ הלשונות של מושלומלך, והביאור הוא שמלך הוא מרצון והסכמת בני הארץ, כמו שכתוב ומלכותו ברצון, ומושלזה אף בכוח שמולך על הארץ אף שלא ברצון, ולזה התכוונו האחים על שתי הבחינות האלו, וזה גם מה שאנו אומרים כי לה’ המלוכה ומושל בגויים, כי הקב”ה מושל ומולך בין ברצון ובין בכח.

מה החלום הזה אשר חלמת. אומר רש”י שאמר לו יעקב שהחלום הזה הוא דברים בטלים, והראיה שאמך כבר מתה, ויש לרמז זאת במילים מה החלום הזה אשר חלמת שאם נצרף את האות ר של התיבה אשר לתיבה חלמת, יוצא רחל מת.

וישלחהו מעמק חברון. עמ”ק בגמטריה 210 רמז לו שבני ישראל יהיו במצרים 210 שנה (בעל הטורים).

והנה תעה בשדה. מפרש הדעת זקנים שבר”ת תעה מרומזים כל הגלויות, ת‘ בגימטריה 400 והכוונה לארבע מאות שנה של גלות מצרים, ע‘ בגימטריה 70 והכוונה לשבעים שנה של גלות בבל, ה‘ הכוונה לגלות הנמשך עד סוף ה’ אלפים, ואז יצאו מהגלות במהרה בימינו אמן.

כתוב והבור רק אין בו מים. אומר רש”י אבל יש בו נחשים ועקרבים. המפרשים טרחו לתרץ מה שכתוב שראובן התכוין למען הציל אותו מידם, וכי איזה הצלה יש בזה לזורקו בבור שיש בו נחשים ועקרבים, אלא מספרים שהיה צדיק גדול ומקובל שנקרא פאפאנער דיין שהיה גר בבתי אונגרין, ופעם אחת הגיע אליו איזה צדיק אחד וכשנכנס לביתו ראה אדם גבוה ביותר יוצא מביתו, ושאל את הפאפאנער דיין זי”ע מי הוא זה שיצא עכשיו, ענה לו שזה היה ראובן בן יעקב שבא להודות לי ולומר יישר כוח על הפירוש שפירשתי שראובן בדק וחיפש בור ריק בלי נחשים ועקרבים, ומדויק זאת מהמילים שאמר ראובן השליכו אתו אל הבור הזה, והכוונה לבור זה שנקי לגמרי, והאחים אמרו באחד הבורות והשליכו אותו לבור אחר שהיו בו נחשים ועקרבים, אבל ראובן באמת התכוין להצילו גם מנחשים ועקרבים, וע”ז בא להודות לי שהתכוונתי נכון לכוונתו.

והבור ריק אין בו מים. אומר רש”י אבל נחשים ועקרבים יש בו. “אין בו” ר”ת א‘בל י‘ש ב‘ונ‘חשים ו‘עקרבים.

בעלי המוסר מפרשים שמים נמשלו לתורה, וזה הפירוש אין בו מים פירוש אם אין תורה באדם אלא ריק הוא, אז מיד באים המידות הרעות שנחשבים כנחשים ועקרבים.

והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וגו’. אומר רש”י שתמיד הישמעאלים נושאים נפט וכדומה, רק כדי שיוסף הצדיק לא יריח ריח רע לכן נשאו הפעם בשמים. שואל רבינו ר’ חיים שמואלביץ זצ”ל שיש להתבונן הרי יוסף הולך למצרים ולא יודע מה ילד יום, והיה כל כך בצער, ומה משנה לו בעת כזאת מה הם נושאים נפט או בשמים, אלא אנו רואים מזה שכשגוזרים עונש מן השמים אז העונש מדויק בדייקנות עד מאוד, ולכן גם כשנמכר ולוקחים אותו למצרים, כיון שריח נפט לא היה מגיע לו, לכן היו צריכים לשאת הפעם דבר שאין רגילים בו כדי שלא להוסיף צער יותר ממה שמגיע לו.

ויאמר יהודה מה בצע. יש מפרשים שר”ת “בצע” ב‘וקר צ‘הרים ע‘רב, שיהודה טען להם איזה טעם יהיה לנו בשלוש התפילות של כל יום שאנו מתפללים אם נהרוג את אחינו.

כתוב בדעת זקנים שאיך זה שהאחים מכרו את יוסף בעשרים כסף בסכום מועט כל כך, וביאר שבשעה שהיה יוסף בבור היו פניו ירוקים מפחד, ולכן נמכר במעט כסף, אך כשהוציאו אותו נשתנה תואר פניו ויפיו, ולכן האחים ביקשו שיוסיפו להם עוד כסף, והישמעאלים הוסיפו להם נעלים, וזה הפירוש בהפטרה על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים.

בעלי המוסר מפרשים את הקטע איה הקדשה היא בעינים על הדרך שכל הקדושה תלויה בעיניים, ובפרט על הדרך צריך שימור יותר.

וימאן ויאמר. אומרים בעלי המוסר שאם נזדמן לאיש נסיון ופיתוי לעבירה ח”ו, ראשית כל וימאןשיברח מהעבירה, ורק אח”כ יסביר ויאמר למה הוא בורח.

כתוב במדרש שבזכות שיוסף שימש את אדונו פוטיפר זכה ויצא מבית האסורים. ויש להבין מה היא גודל הזכות בזה, ומפרש השפת אמת שבזכות שיוסף אמר על כל דבר שהיה בבית אדונו שהכל הוא מהקב”ה, ומתי שפוטיפר אמר לו לשמשו ידע שהקב”ה אמר לו לעשות כן, וכן בכל דבר ודבר, שהאמין שהכל מה’, לכן זכה שיצא מבית האסורים.

חז”ל אומרים שיוסף ראה צורת אביו והצילו מעבירה, ומרומז בר”ת וינס “ויצא“ ו‘ירא י‘וסףצ‘ורת א‘ביו.

חנוכה

כתוב ברמב”ם שמצות חנוכה הוא מצוה חביבה עד מאוד, ולשון הזה לא מצאנו רק בחנוכה.

שלוש המצוות המתקיימות בנר חנוכה מרומזות בר”ת צמ”ח מ‘זוזה בימין, נר ח‘נוכה משמאל, ולובש צ‘יצית, וזה המכוון שבזכות השלוש מצוות האלו תצמח מלכות בית דוד בב”א.

“וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ“. היוונים רצו לבטל בעיקר שלוש מצוות חדש שבת ומילה, ובחנוכה יש כל השלושה דברים הללו, שבחנוכה יש ר”ח טבת באמצע, ושבת, ושמונה ימים לקיים מצות מילה לנולד ביום א’ דחנוכה. כתוב בתוספות יו”ט במסכת מגילה שאנטיוכוס ביטל קריאת התורה, ולזה תיקנו חכמים לקרות במקומו הפטרה, ועכשיו אנו קוראים את שניהם בין קריאת התורה ובין הפטרה. כתוב במפרשי השו”ע שהגויים רצו לבטל ק”ש, ולכן תקנו בשבת ק”ש בתוך קדושת מוסף שהגויים לא ירגישו, וכך נשאר כבר ק”ש בתוך קדושה של מוסף גם היום. היוונים פרצו את הסורג שהיה המחיצה של חיל של מקדש,וכתוב בתוספות יו”ט למה שברו דווקא את הסורג, מפני שכתוב במס’ כלים שהיא היתה המחיצה של הגויים שעד כאן מותר להם ליכנס, ולזה עשו בו 13 פרצות, ואח”כ כשחזרו ישראל ותיקנו את המחיצה תיקנו חכמים לעומת זה 13 השתחוויות, וזה המכוון כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

מדליקין בבית הכנסת גם בבוקר משום פרסומי ניסא, וגם זכר לשיטת הרמב”ם שהוא סובר שגם בבוקר צריך להדליק את המנורה בביהמ”ק, שמפרש שהטבת הנרות פירוש גם להדליק את המנורה.

המילה “יון” מתחילה באות י‘ ואח”כ ו‘ וממשיך ן‘, יוצא שלפי הסדר האותיות נמשכים כלפי מטה, זה כמו בגשמיות שמה שיותר מקושרים לגשמיות יותר שפלים. לעומת זאת המילה “ישראל” מתחיל עם האות י‘ שהוא האות הקטן ביותר ומסיים עם אות ל‘ שזה נמשך למעלה. מקושרים לעולם הבא.

ר”ת “שמן” ש’מאל נ‘רות מ‘דליקים, ש‘מן מ‘זית נ‘בחר, ש‘מנה נ’רות מ‘דליקים, יש דבר חידוד על שמן והוא, האב משכיח והבן מפקח, והכוונה האוכל זיתים קשה לשכחה, וזה האב שממנו יוצא השמן, האוכל שמן טוב לזיכרון, וזה הבן (גמרא הוריות).

מדליקים 44 נרות עם השמש רמז לגזירת היוונים לבטל שבת חודש ומילה, 29 ימים מספר ימי החודש, 7 ימי השבוע, 8 ימי מילה, כנגד זה 44 נרות חנוכה עם השמש.

ר”ת כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת מקריאת התורה של חנוכה: כף כ‘ פ‘חות-(שצריך להיות למטה מעשרים אמה), אחת א’-ח’ ת‘דליק, “עשרה” ר”ת ע‘ד ש‘תכלה ר‘גל ה‘שוק, “זהב” ז’מנה ב‘ין ה‘שמשות, “מלאה” מ‘צוה ל‘הניחה א‘צל ה‘פתח, “קטרת” ק‘רוב ט’פחר‘חוק ת‘דליק.

מסופר על הגה”צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל שבמוצאי שבת שכולם מיהרו ללכת הביתה להדליק היה הוא עדיין נשאר קצת בבית הכנסת, ואמר הטעם כיון שיש שאלה בהלכה מה קודם הבדלה או נר חנוכה, והוא מחכה שאשתו תספיק להכין לו את החנוכיה ותניח אותה בחוץ, ואז כשמגיע לחצר הבית, מיד צריך להדליק לפני הבדלה מחמת דין שאין מעבירין על המצוות, ובזה פתר עצמו מהשאלה והדליק מיד כשהגיע לפני הבדלה.

“מעוז צור” שם המחבר מרדכי ובסיום חזק.

כל קטע מהמעוז צור מכוון לאחת מהגליות, “מעוז“-שבח ותפלה לעתיד בנין בית המקדש. “רעות“-גלות מצרים ומפלת מצרים. “דביר“-גלות בבל וגאולתה. “כרות“-המן ומפלתו. “יונים“-גלות יון ונס פך השמן וקביעת ימי חנוכה. “חשוף“ זרוע קדשך-תפלה על גלות אדום וגאולה השלמה על ידי שבעה רועים.

“הקם לנו רועה שבעה“. אלו הם אדם שת מתושלח מימין, דוד באמצע, אברהם יצחק יעקב משמאל (גמרא סוכה דף נ”ב).

בעלי המוסר שואלים אנו אומרים בהודאת ‘על הניסים’ ועל המלחמות, איזה הודאה שייך על המלחמות וכי מלחמות הוא דבר טוב, אלא אם אין מלחמות על הרע אין טעם בעבודת ה’, אבל כשיש מלחמות ומנצחים אז יש תענוג רוחני.

ראש ישיבה מפורסם אמר פעם במסיבת חנוכה לתלמידי תלמוד תורה, שבכל דור יש יוניםויש חשמונאים, המפריעים את לימוד התורה הם היונים שבדורנו, ואתם התשב”ר הם החשמונאים שבדורנו, אתם צריכים להתגבר בתורה ולבער את הרע. 

שיחו בכל נפלאותיו. “שיחו” ר”ת ש‘מונת י‘מי ח‘נוכה ו‘פורים.

יש שלוש מצות דרבנן של נשים מפני שגם הם היו באותו הנס, ר”ת אמן א‘ ארבע כוסות מ‘ מגילה נ‘ נר חנוכה. 7 מצוות דרבנן, מרומז ב”שמע בני“, ש‘בח (הלל), מ‘גילה, ע‘ירוב,ב‘רכות הנהנין שבח ומצוות, נ‘רות שבת ויו”ט, נ‘רות חנוכה (2 מצוות), י‘דים (נטילת ידים).

כתוב בפרשת מקץ בחלום פרעה שהפרות החלשות אכלו את הפרות הבריאות, רמז לגבורים ביד חלשים.

כתוב בפרשת מקץ חמש ידות. חמש ר”ת חדש שבת מילה, ידות רמז על חמש ידותשכתוב בעל הניסים. גבורים ביד חלשים רבים ביד מעטים טמאים ביד טהורים ורשעים בידצדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך.

בחנוכה נוהגים לומר אחר התפילה מזמור שיר חנוכת. ר”ת של מ‘זמור ש‘יר ח‘נוכת, הם ר”ת מ‘ילה ש‘בת ח‘דש השלוש מצות שרצו היונים לבטל ח”ו. ר”ת של מ‘זמור ש‘יר ח‘נוכתה‘בית, הם 1) שמחה 2) חמשה רמז לחמשה בני מתתיהו שנעשה על ידם שמחה לכלל ישראל (של”ה).

“וחשך על פני תהום“, זו מלכות יון, שהחשיכו את עיני ישראל בתורה.

פרשת בראשית מבראשית עד התיבה “אור” יש 25 תיבות, רמז לכ”ה בכסלו מדליקין אור. גם יש בתורה 25 פעמים התיבה “אור” רמז לכ”ה בכסלו מדליקין אור.

כתוב בשערי תשובה (סימן תרע”ט) שיש להיזהר להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה, כי מנחה זה כנגד קרבן התמיד, והדלקת נרות חנוכה כנגד המנורה, והקרבן תמיד היה לפני הדלקת המנורה. ויש מוסיפים רמז לזה ר”ת מנחה “מ” מנחה, “נ” נר, “ח” חנוכה, “ה” הדלקת נרות שבת.

מכתבי המקובל הרב יעקב עדס שליט”א לפרשת וישב
בענין קדושת הברית

פרשת וישב פרק ל”ט פסוק י”ב
בדברי חז”ל דקריעת ים סוף היה בזכותו של יוסף ששמר עצמו בקדושה עליונה
א. בקרא ביוסף דכתיב כמה פעמים וינס החוצה ובקריעת ים סוף כתיב בתהלים פרק קי”ד בהלל הים ראה וינוס הירדן יסוב לאחור
ב. ודרשו על זה במדרש רבה בפרשת וישב שם ובעוד דוכתי בחז”ל מה ראה הים ונס ראה ארונו של יוסף ועיי”ש דהדרשה מדכתיב בתרוייהו לשון וינס
ג. ובתיקוני זוהר תיקון ס”ט בדפוס שעם ביאור הגר”א דף קכ”ח ע”א קתני בזה ובשכר וינס הים ראה וינס ואי לא לא הוו נפקין ישראל מן ימא ע”כ ויש ספרים דגרסי שם יותר בפירוש דאי לא הוו ישראל טבעין בימא וכן דעת הגר”א שם כגירסא זו
ד. והנה מבואר בזה כמה גדולה ועצומה זכות שמירת הברית של יחיד עבור כל עם ישראל ומבואר בכתבי האר”י בשער מאמרי רשב”י שיש כח מיוחד בשמירת הברית של כל אדם מישראל לפעול דברים עצומים עבור כל עם ישראל והוא עצמו הנזהר נוטל בשכר חלק בראש על המצוה ושזיכה את כל עם ישראל עיי”ש דבריו ומבואר שם בדבריו דדבר זה הוא בכל מי שנזהר באיזה שהוא זהירות בעניני קדושת הברית כל חד כפום שיעורא דיליה ואכמ”ל ובביאור הענין דהכח המיוחד של שמירת הברית של יחיד להועיל הרבה לכל עם ישראל עיין מש”כ בזה באריכות בהתקרבות להשם פרק י”ז ואכמ”ל ועיין עוד מש”כ באריכות בענינים אלו בממעלות הקדושה
ה. ודרשה הנ”ל דמה ראה הים ונס ראה ארונו של יוסף נמצא בהרבה דוכתי ויש להביא כאן רשימה מזה ועיקר הרשימה כאן על פי המצויין בזה במסורת המדרש למדרש רבה בפרשת וישב הנ”ל עיין כן במדרש רבה בפרשת וישב פרשה פ”ז סי’ ח’ ועיי”ש עוד בפרשה פ”ד סי’ ה’ וסי’ ח’ וכן הוא במדרש תנחומא בפרשת וישב סי’ ט’ ובפרשת נשא סי’ ל’ ובמדרש שוחר טוב לתהלים פרק קי”ד ועיין גם במכילתא בפרשת בשלח פרשה ג’ וכן הוא בזוהר בפרשת בשלח דף מ”ט ע”א ובפרשת פקודי דף ר”ל ע”ב ובפרשת פנחס דף רי”ד ע”א וכן עוד בתיקוני זוהר בתיקון ס”ט בדפוס שעם ביאור הגר”א דף קכ”ח ע”א והובא זה בילקוט שמעוני בפרשת וישב סי’ קמ”ו ובפרשת נשא סוסי’ תשט”ו ובתהלים פרק קי”ד סי’ תתע”ג ועיין גם בפרשת בשלח סי’ רע”ג

שאלות נפוצות בנושא שבת

האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?

למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.

האם מותר להתקלח בשבת?

במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.

האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?

אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.

האם מותר לתת מתנה בשבת?

יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.

באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?

שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה. 

האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?

דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.

האם מותר ליטול תרופות בשבת?

אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.