ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ג

חידושים לשולחן השבת פרשת ויצא כניסה שבת, יציאת השבת

פרשת ויצא

פרשת ויצא היא סתומה, משום שיעקב ברח מלבן בהחבא. ועוד טעם שכאן הוא התחלת בנין כלל ישראל, וכל קיום כלל ישראל הוא סתום, איך שאחרי כל כך הרבה שנות גלות הם עדיין חיים וקיימים, וזה רק משום שהקב”ה מצילנו מידם.

18 פעמים כתוב בתורה אברהם יצחק יעקב וזה אחד מן הטעמים שתקנו להתפלל תפילת שמונה עשרה (ירושלמי).

כתוב ויצא יעקב ומפרש רש”י פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה. ושואלים למה לא כתוב אצל אברהם ויצחק כשיצאו פנה זיוה וכו’, ויש לומר שאברהם ויצחק היו עשירים והיו להם עבדים ובוודאי כשיצאו הרגישו מיד, אבל יעקב שהיה יושב אוהלים לכאורה לא היה ניכר בזה שיצא, ובכל זאת פנה זיוה והדרה ועשה רושם רב.

כתוב בתחילה ויקח מאבני המקום לשון רבים, ואח”כ כתוב ויקח את האבן לשון יחיד, משום שהאבנים התחילו מריבות זו את זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב”ה אבן אחת. וקשה הלא ראשו של הצדיק מונח עכשיו ג”כ רק על מקום אחד בלבד אם כן מה הועיל מזה שנעשה אבן אחת, רק אם מאוחדים יחד ואין מריבות אז כבר אין לאף אחד שום טענות כלל.

סלם בגימטריה מָמֹן, אם זוכים ראשו מגיע עד השמים כשעושים עמו צדקה וחסד, ואם לא נותנים צדקה רגליו מוצב ארצה, הכסף הולך ח”ו לטמיון.

סלם רק כשהוא עקום אז אפשר להשתמש בו, כך מי שרוצה לעלות במעלות התורה והיראה צריך להכניע את עצמו כסולם.

סלם ר”ת סעודת ליווי מלכה, רגליו מוצב ארצה, יש אנשים שמזלזלים בו, אבל ראשו מגיע השמימה, מספרים על אשתו של הגר”א זצ”ל, שפעם רצתה להתענות משבת לשבת, אחרי הבדלה שאל הגר”א איפה נמצאת אשתו, אמרו לו שהלכה כבר לישון וצווה להעיר אותה, ואמר לה שאם תחסיר סעודת מלוה מלכה לא שוה לה כל הצום של כל השבוע. גם מסופר שפעם היה הגר”א חולה במוצאי שבת, ולפני עלות השחר ביקש ממשפחתו שישימו לו בפה כזית פת כדי לקיים מצות מלוה מלכה.

כתוב בספרים שהשלוש סעודות של שבת הם כנגד שלשת אבות, וסעודת מלוה מלכה היא כנגד דוד המלך ע”ה, ולמה זכה דוד להיות רגל רביעי לכסא הכבוד, מפני שכשברח מאבשלום בדרך קילל אותו שמעי בן גרא קללה נמרצת, ואבישי בן צרויה רצה להרוג את שמעי, ודוד לא נתן לו ואמר שה’ אמר לו לקלל וזה הכל מן השמים, לכן זכה להיות רגל רביעי למרכבה, ובדרך כלל בכל השלוש סעודות בשבת יושבים בצורה מכובדת ויפה, אך בסעודת מלוה מלכה יש אנשים שמזלזלים בה, וכתוב בשולחן ערוך לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אפילו אין צריך לכזית אחד, והנה כתוב בתהילים פרק ל”ט כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותיו, “כי גר” גימטריה רגל, “אנכי” גימטריה כסא, והרמז שדוד מתלונן על שאני רגל רביעי ולמה לא יושבים בסעודה שלי ככל אבותי כמו כל סעודות שבת שהם מכוונים כנגד האבות.

יש שפירש סלם ר”ת לעשות סיום מסכתות, שהרוצה לעלות במעלות התורה והיראה שיתמיד בתורה ויעשה הרבה סיומים.

סולם גימטריה 136 וכן צום בגימטריה 136 וכן קול וכן ממון שעל ידי כל אלו יכולים לעלות בסולם של מעלות התורה והיראה.

עולים ויורדים בו. מרמז על חנוכה, “בו” גימטריה 8 רמז לשמונת ימי חנוכה, עולים מרמז לשיטת בית הלל-מוסיף והולך, ויורדים מרמז לשיטת בית שמאי-פוחת והולך.

עולים ויורדים בו. חז”ל אומרים שהמלאכים עולים למעלה ורואים צורת יעקב, ויורדים ורואים צורת יעקב ורצו להרגו, והנה ה’ ניצב עליו לשמרו.

וייקץ יעקב משנתו אומר הבעל הטורים וייקץ “ממשנתו” שלמד באמצע השינה, צדיקים כל כולם תורה ואפילו בשעת השינה.

כתוב פעמיים וייקץ, “וייקץ יעקב“, “וייקץ פרעה“, דצדיק כשקם מהמטה מיד מתחיל בעבודת ה’, וכמו שאמר יעקב אכן יש ה’ במקום הזה, אבל גוי כשקם מהמטה ויישן ויחלום שנית מיד מתהפך לצד אחר לחטוף שינה שניה.

אכן יש ה’ במקום הזה ואנכי לא ידעתי. אם אתה רוצה שתשרה שכינה אצלך, צריך שתהיה “אנכי לא ידעתי” שתכניע את האנוכיות שלך.

בכסא הכבוד חקוקים אריה כרוב נשר יעקב, והנה כשעלה יעקב למעלה וראה את צורתו אמר “אכן יש” חשבתי שיש רק ר”ת “אכן” וזה אריה כרוב נשר, אבל אנכי שזה ר”ת אריהנשר כרוב יעקב לא ידעתי (ר’ שמשון מאוסטרופולי).

ושמרני בדרך הזה. אומרים חז”ל שיעקב ביקש מהקב”ה שלא יכשל בעון לשון הרע ח”ו (חפץ חיים).

וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. כשמסתלק אדם מן העולם, לא לוקח עמו כלום לא כסף ולא זהב, רק צדקות ומעשרות שנתן בעולם הזה, וזה אמר יעקב מכל הכסף שאתה נותן לי נשאר לי רק המעשרות והצדקות שנתתי בעולם הזה.

אומרים בתפילת גשם “יחד לב וגל אבן” שואל הגאון ר’ חיים שמואלביץ זצ”ל וכי יעקב גלגל את האבן עם הלב, אלא בא לרמז שאין דבר העומד בפני הרצון, וזה הפירוש “יחד לב“, אם רוצים עם כל הלב אז אפשר להתגבר על כל הדברים הקשים.

טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר. מפרש המהר”ם שיק שלבן הכיר את בתו רחל שהיא צדקת ואמר שיעקב צדיק ורחל צדקת ולכן אם יתן את רחל לאיש אחר הרי יתוסף עוד צדיק שבודאי רחל תחזיר אותו בתשובה על זה הוא לא הסכים שיתווסף עוד צדיק בעולם, וזהו שאמר מתתי אותה לאיש אחר.

לאה במספר קטן 9, רחל במספר קטן 13, זה שרמז לבן ליעקב טוב תתי במספר קטן 9 (לאהאותה לך פירוש אותה אתן לךמתתי במספר קטן 13 (רחלאותה לאיש אחרפירוש את רחל אתן לאיש אחר.

יעקב טען ללבן הלא ברחל עבדתי עמך ולבן ענה לו לא יעשה כן במקומנו, וקשה הלא לבן אמר לו בפירוש שיתן לו את רחל ואין בתשובתו כלום, ומתרץ הקול יהודה שזה ענה לו לבן, לאיעשה-כן במקומנו שאצלנו הלא הוא כן, כל מה שמחליטים עושים להיפך.

למה נקרא שמו ראובן, בפסוק כתוב הטעם כי אמרה כי ראה ה’ בעניי, ורש”י מביא טעם אחר ראו מה בין בני לבן חמי, ושואלים למה הוסיפו חז”ל טעם אחר אחרי שהפסוק אומר כבר טעם, ומתרצים שבכל השבטים כתוב מקודם הטעם ואח”כ השם, אבל בראובן כתוב מקודם את השם ואח”כ את הטעם, זה סימן שיש לזה עוד טעם, ראו מה בין בני לבן חמי.

ותאמר הפעם אודה את ה’ על כן קראה שמו יהודה. חז”ל אומרים שמבריאת העולם לא היה מי שיודה את ה’ כמו לאה. ושואלים הלא היו הרבה צדיקים לפניה ובודאי גם היו מודים לה’, ומפרשים שלאה רצתה לתת הודאה תמידית, ולכן נתנה שם בנה יהודה, פירוש הודאה בלי הפסק, שכשראתה את יהודה התחילה מיד להודות לה’ וכל עת שיהודה הולך וכשבא וכן כשאוכל וישן תמיד יהודה-הודאה.

על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת. ושואלים הרי הודאה זה דבר טוב, ובפסוק משמע שבגלל שנתנה הודאה לה’ הפסיקה ללדת? ומתרצים שכל אחד צריך להודות על העבר ולהתפלל על העתיד ולכן כששואלים לאיש מה שלומך עונה ב”ה וירחם ה’, אבל לאה הודתה רק על העבר ולא ביקשה על העתיד, בגלל זה ותעמוד מלדת.

הדעת זקנים מסביר למה כתוב יששכר פעמיים באות ש‘ ואנו קוראים רק בש‘ אחד ישכר, משום שהיה ליששכר בן ושמו יוב, וכשגדל אמר אביו שהשם יוב אינו שם הגון, ויש אומרים שזה שם של עבודה זרה, ולכן הוסיף לו אות ש‘ משמו ולכן נקרא בפרשת פנחס ישוב במקום יוב.

ותאמר אסף אלוקים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף. ורש”י מביא שבמדרש אגדה כתוב שהחרפה הוא שכל זמן שאין לאשה בן אין לה במי לתלות סרחונה משיש לה בן תולה בו, וכששואל בעלה מי שבר כלי זה עונה לו בנך, מי אכל תאנים אלו בנך. שואל הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל וכי רק בגלל דבר קטן זה היתה צריכה רחל הצדקנית אחת מהאמהות להוליד את יוסף הצדיק אחד משבטי קה, אלא שרחל בודאי נתנה הודאה לה’ ע”ז שזכתה ליוסף הצדיק אחד משבטי קה, אלא שהודתה לה’ על כל פרט ופרט מקטן ועד גדול, ואפילו על הפרט הקטן הזה של שבירת כלי לא שכחה מלהודות לה’.

חז”ל אומרים מה עשה יעקב בבית לבן עשרים שנה, אחד אומר שאמר כל ספר תהילים, ואחד אומר שאמר כל השיר המעלות (15 פרקים), אנו רואים מזה את גודל מעלת אמירת תהילים (מדרש ויצא).

בני ישראל היו ונשארים חזקים כברזל, בזכות ברז”ל שזה ר”ת ב‘להה ר‘חל ז‘לפה ל‘אה.

ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא. מסביר האלשיך הק’ שיעקב עשה תחבולה שעל כל דבר קטן אמר ללבן אני בורח, וזה הכוונה עלבלי, ולבן ראה שיעקב אינו בורח כלל במשך כל הזמן, לכן לא עקב אחריו, וכך עלתה בידו לברוח ממנו.

בעלי המוסר אומרים כתוב בפסוק ויחר ליעקב וירב בלבן, בתחילת הפסוק היה נראה שיעקב הולך לתקוף את לבן, ובסוף דיבר אתו בהכנעה מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי, וזהו הריב הגדול של יעקב.

כתוב בספר של הצדיק ר’ שמואל הומינר זצ”ל בשם הזוהר שכמו שאי אפשר לספור את הטיפות של ים כנרת כך אי אפשר לספור את הטיפות של הדמעות ששפך יעקב אבינו על קיום כלל ישראל.

דבר חיזוק

כתוב במשלי פרק כ”ח פסוק ט’ “מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה“, למה לא כתוב מלימוד תורה, אלא הפשט הוא שאם אומרים למישהו דבר תורה והוא אומר כבר שמעתי, אז הקב”ה אומר לו גם אני כבר שמעתי את התפילה שלך אתמול, מה אתה מבקש עוד פעם (בעלי המוסר).

כתוב בשיר השירים “מה יפו פעמיך בנעלים“, חז”ל אומרים אין אדם יודע את השכר אפילו על צחצוח הנעליים לכבוד שבת. מובא מהרה”ק מאפטא בשם מדרש

ר”ת של “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה“, ויצא יעקב צדיק אז ישא עשו קולו בבכי מידבא אליפז רשע שהוא בן עשו ויתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל.

 

ויספר ללבן “את כל הדברים האלה” ר”ת אל תתמה כי לא הבאתי דבר ברכוש רב יצאתימביתי הלך אליפז לקח הכל.

שאלות נפוצות בנושא שבת

האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?

למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.

האם מותר להתקלח בשבת?

במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.

האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?

אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.

האם מותר לתת מתנה בשבת?

יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.

באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?

שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה. 

האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?

דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.

האם מותר ליטול תרופות בשבת?

אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.

מכתבי המקובל הרב יעקב עדס שליט”א לפרשת ויצא
בעינן השראת השכינה.
“והנה ה’ ניצב עליו”
ענף א. דברי המדרש רבה דהאבות הן הן המרכבה ולמדוהו מג’ קראי שהם בסוף פרשת לך לך ובתחילת פרשת ויצא ובפרשת וישלח ומדברי רש”י והרמב”ן בזה
א. בסוף פרשת לך לך פרק י”ז פסוק כ”ב אחרי הציווי לאברהם על המילה וההבטחות לזרעו כתוב ויכל לדבר אתו ויעל אלקים מעל אברהם ע”כ
ב. ובתחילת פרשת ויצא פרק כ”ח פסוק י”ג ביעקב כתוב והנה הויה נצב עליו ויאמר אני הויה אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק וכו’ ע”כ
ג. ובפרשת וישלח בפרק ל”ה פסוק י”ג ביעקב בסיום אותה הנבואה הכתובה שם כתוב ויעל מעליו אלקים במקום אשר דבר אתו
ד. ובמדרש רבה בפרשת לך לך לפסוק זה בפרשה מ”ז סוף סימן ו’ איתא על זה וז”ל אמר ריש לקיש האבות הן הן המרכבה שנאמר ויעל אלקים מעל אברהם ויעל מעליו אלקים והנה הויה נצב עליו עכ”ל המדרש
ה. וכן ממש כלשון זה גם במדרש רבה בפרשת וישלח פרשה פ”ב סימן ו’
ו. וברש”י בפרשת לך על הפסוק הנ”ל כתב וז”ל לשון נקיה היא כלפי שכינה ולמדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום עכ”ל
ז. וכן ברמב”ן בפירושו לתורה בפרשת וישלח על הפסוק הנ”ל מפרשת וישלח כתב שמהכתוב שם למדים שהצדיקים הם מרכבתו של מקום וכן כתב בשפתי חכמים שגם רש”י שפירש כן בפרשת לך לך בהכרח יפרש כן גם בפרשת וישלח
ענף ב. ביאור הילפותא דהמדרש מג’ פסוקים אלו לזה
א. והנה מהבאת ג’ הפסוקים שבמדרש יח כמועתק לעיל בענף קודם יש ללמוד לכאורה שעיקר הראיה הוא מדכתיב תיבת עליו על שעת ההתגלות שזה הדבר השווה בכל הג’ פסוקים האלו
ב. והיינו שכגון בפרשת וירא בפרק י”ח פסוק ל”ג בסיום ההתגלות כתיב וילך הויה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו ע”כ
ג. אבל בכתובים הנ”ל בענף א’ סעיפים א’ וב’ בפרשת לך לך ובפרשת וישלח כתיב ויעל מעליו שמשמעותו כביכול כאילו לפני כן היה נסמך על גביו
ד. ושינה בזה הכתוב בלשון שלא לכתוב כהלשון הכתוב בפרשת וירא הנזכר לעיל בענף זה בסעיף ב’
ה. וכן על דרך זה לתחילת ההתגלות בפרשת וירא באברהם כתוב וירא אליו הויה באלוני ממרא ולא כתיב תיבת עליו ואילו בתחילת פרשת ויצא ביעקב כתוב והנה הויה נצב עליו ויאמר וכו’ שנכתב בזה תיבת עליו
ו. ומזה שמצינו באברהם ויעקב שבסיום ההתגלות כתוב בלשון שנעלה מעליו ובתחילת ההתגלות כתוב ביעקב נצב עליו למדו חז”ל שהצדיקים הם מרכבה לשכינה והיינו בסגנון המשל כמו שיושב מלך על גבי המרכבה
ענף ג. בביאור סדר הפסוקים הכתוב בזה במדרש רבה בלך לך ובוישלח
א. ויש לעיין אמאי שינה במדרש מסדר הפסוקים להקדים את הפסוק שבפרשת וישלח לפני הפסוק שבפרשת ויצא ואולי היה אפשר לומר דהסדר לאו דוקא ודוחק
ב. אך ביותר יש להעיר על תירוץ זה דשינוי זה נמצא בשני מקומות במדרש גם בפרשת לך לך פרשה מ”ז סימן ו’ וגם בפרשת וישלח פרשה פ”ב סימן ו’ ועל זה יותר קשה לומר שהוא בדוקא
ג. ואולי כיוון שפתח בפסוק שבפרשת לך לך שהוא הפסוק הראשון וכתוב בו לשון ויעל ניחא ליה להסמיך אליו את הפסוק בפרשת וישלח שגם כן כתוב בו תיבת ויעל מה שאין כן בפסוק שבפרשת ויצא
ד. עוד אולי יש לומר דבפסוקים שכתב ויעל אלקים מעל אברהם או ויעל מעליו אלקים הראיה יותר חזקה מאשר הראיה מהפסוק בריש פרשת ויצא דכתיב והנה הויה ניצב עליו מפני שבפסוק בריש פרשת ויצא אפשר לומר דניצב עליו הוא במקומו הקבוע וזה מעליו מה שאין כן בפסוקים שכתוב בהם ויעל מעליו הרי בהכרח שמתחילה היה במקום קרוב יותר אליו ואחר כך עלה משם
ה. וכי תימא דאם כן אמאי כלל מזכיר המדרש את הפסוק בפרשת ויצא אם אין הכרח משם כלל לבחינת מרכבה אבל אין קושיא דיש לומר דאחרי שהפירוש בפסוקים בפרשת לך לך ווישלח בהכרח לעליו בבחינת מרכבה הדרינן שגם בפסוק בפרשת ויצא זה הפירוש היותר פשוט בכוונת הפסוק ואין צריך להידחק
ו. והנה עצמותו יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין כמו שהאריך לבאר ספר נפש החיים בשער ג’ ונתבאר בזה באריכות בספר דברי יעקב פרקי מחשבה בחוברת רביעית פרק ד’ ויותר באריכות בספר דברי יעקב קבלת הגר”א במאמר שבסוף כרך ראשון עיי”ש
ז. ואם כן יש להעיר לכאורה מהו בחינת צדיקים מרכבתו של מקום והרי השם יתברך נמצא בשוה בכל המקומות אלא שכוונת מאמר זה שבמדרש הוא בבחינת ההתגלות וההתקשרות של השראת שכינתו בעולם שזה דבר שכן משתנה ממקום למקום וכן בהכרח צריך לפרש בכמה דוכתי שכתוב על מקום מסוים שיש בו השראת שכינה ומקום שפחות יש בו השראת שכינה שאין זה חס וחלילה שינוי בעצמותו יתברך

 

[ux_image id=”5587″]

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

“יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד” 

הפיצו לקירוב הגאולה.

Subscribe to our mailing list

Stay updated on everything new, interesting, educational and educated.

(We are against spam)

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!