וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה’: הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל! וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן… (פרק טז יא’)
הגר שפחת שרה זוכה לגילוי מלאך המבשר לה: “הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל!” (בראשית טז יא’). ועוד בטרם נולד ה”שורש פורה ראש ולענה” הזה שממנו יצאו מחבלים מתאבדים ושאר מזיקים שיצרו לעם ישראל, מגדיר אותו המלאך: “וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם. יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ!” ותרגם על כך האונקלוס: “הוּא יְהֵא צְרִיךְ לְכֹלָא, וְאַף כָּל בְנֵי אֲנָשָׁא יְהוֹן צְרִיכִין לֵהּ”. תרגום: הוא יהיה צריך לכולם, וידי כל בני אדם יהיו זקוקים לו.
הישמעאלי לא יוכל לעשות מאומה בלי עזרה מהעולם, זו תמונת מצב מדויקת של עמי ערב בימינו. למרות גודלם ועושרם אין להם מאומה משלהם, לא מצרכי מזון ותרופות ולא ידע מדעי, לא מכוניות, לא מטוסים וכלי נשק, הכל עליהם ליבא מבחוץ. אך מצד שני “ידא דבני נשא צריכים ליה”, ידי כל העולם זקוקים לו. היום כל מערכת התחבורה המקשרת בין מקום למקום נשענת על הנפט הערבי, כל העולם זקוקים לנפט הערבי.
בני ישמעאל הם אלו שנבחרו להיות האויב המסכם את הגלויות של עם ישראל, כפי שמביא רבי חיים ויטאל (עץ הדעת טוב) על דברי הפסוק: “לוּלֵי ה’ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם. אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ..” (תהילים קכד), וכותב שם: “אבל יש עוד גלות חמישי אחרון לכולם, וקשה מכולם, והוא גלות ישמעאל הנקרא פרא אדם…”
מעניין לראות ששמו של ישמעאל לא ניתן לו בעקבות מאורע כלשהו שקורה בלידתו, אלה שמו ניתן על ידי מלאך עוד לפני שנולד, דבר שמעיד על סיבה מיוחדת שבגינה נקרא ישמעאל.
מסביר זאת רבי אליעזר הגדול: “ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד לשמוע הקב”ה באנקת העם ממה שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, לפיכך נקרא שמו ישמעאל (פרקי דרבי אליעזר פרק לא’).
בעל הטורים בפירושו על הפסוק מביא זווית נוספת: המילה “וְקָרָאת” נכתב ד’ פעמים בתורה: א.”וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל” (בראשית טז יא’). ב.”וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים” (דברים לא כט’). ג.”וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל” (ישעיהו ז יד’). ד.”וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ” (ישעיהו ס יח’).
ארבעת הפעמים בהם מופיעה המילה “וְקָרָאת”, נותנות לנו סקירה על: שם המַכֶּה, תוצאת המַכָּה, באיזה זמן?, מהו הפתרון?, ומהי התוצאה?.
שם המַכֶּה – “וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל“.
תוצאת המַכָּה – “וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה“.
הזמן – “וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים“.
מהו הפתרון? – “וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל“. רק ברגע שנדע שרק ה’ שעימנו יכול להצילנו, ולא נלך אחר תחושת כוחי ועוצם ידי וכדומה ניגאל.
והתוצאה הסופית היא – “וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ“. יגיע עת גאולתינו וירושלים שבין החומות תיבנה.
ההתמודדות עם הרעה של בני ישמעאל [גם] בימינו היא קשה ומורטת עצבים. עָם שמנסה לרשת את ארץ ישראל במרמה ובדרך של שחוק והיתול. הוא נלחם ללא הרף על מנת לפגוע ולהרוג, וכשבאים אליו בטענות הוא אומר: “מה כבר עשיתי? הרי אני לא מסוגל לכלום..” “מה זה כמה פיגועים ודקירות לעומת צבא שלם וחזק..” “תראו אותי אני כזה חלש ומסכן. אני הוא הנכבש, ועוד באים אלי בטענות…”
בדיוק כפי שכותב הרמב”ן על הפסוק: “וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק” (בראשית כא ט’): היה ישמעאל מריב עם יצחק על הירושה. ואומר: “אני בכור ויורש פי שנים”. ויוצאין לשדה ונוטל [ישמעאל] קשתו ויורה בו חצים, ואומר: “הלא משחק אני”…
אך לא לעולם חוסן! ברגע שעם ישראל ירים את עיניו למרום, ויזעק אל הקב”ה מכל הצרות וההצקות של בני ישמעאל, אז ישמע-אל ויענם. כי הרי לכך נקרא שמו ישמעאל.
הפתרון הוא לזעוק אל ה’ ולא לסמוך על נאומים וכל מיני פתרונות של “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי” (דברים ח יז’) וכדומה, זה רק מרדים אותנו! ואו אז תגיע הנקמה המיוחלת של הקב”ה בכל הגויים שהצרנו לנו בכל הדורות בכלל, ובבני ישמעאל בפרט. ונזכה להמשך נבואת דוד המלך ע”ה: “בָּרוּךְ ה’ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם! נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים. הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ. עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה’ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ”.
שנזכה לגאולה השלימה בקרוב מאוד!
ע”פ הספר גלות ישמעאל | הרב נויגרשל