פרק תהילים המקובל מרב האי גאון ותפילה מרבי יהודה פתיה שיסייעו להשקיט תינוק הבוכה
יאמר תחילה פרק ח' בתהילים שמסוגל להשקיט תינוק הבוכה כמו שכתב בשימוש תהילים לרב האי גאון. וטוב שיקראנו שלש פעמים:
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים: יְהוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:
ואחר כך יאמר תפילה זו שסידר המקובל כמוהר"ר יהודה פתיה זיע"א (הקטע הראשון והאחרון זה בקשה על כלל חולי ישראל והקטע האמצעי בו מפורטת הבקשה):
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵי עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא וּתְעָלָה לְכָל מַכְאוֹב וּמַדְוֶה וּפֶצַע וְחַבּוּרָה וְשֶׁבֶר וּמַכָּה שֶׁבָּהֶם, וּתְרַפְּאֵם וְתַחְלִימֵם וְתַבְרִיאֵם וּתְאַמְּצֵם וּתְחַזְּקֵם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ:
וּבִכְלָלָם תִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְעַבְדְּךָ (פלוני בן פלונית) וְתַצִּילֵהוּ מֵחֹלִי הַבְּכִיָּה וּמִקֹּצֶר רוּחַ, וְיִהְיֶה נֹחַ וְשָׁקֵט וְשַׁאֲנָן, לֹא יִצְעַק וְלֹא יִבְכֶּה, וּתְקַיֵּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָׂא, וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ. לְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (סנו"י) הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק: קַח-לְךָ סַמִּי"ם נָטָ"ף וּשְׁחֵל"ת (אוֹת הַיּוֹ"ד שֶׁל סנו"י אֶפְשָׁר שֶׁהִיא רְמוּזָה בְּעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת וְחֶלְבְּנָה סַמִים) הַמְנֻקָּד בְּנִקּוּד סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת, וּתְקַיֵּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: כִּי-עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלָיִם, בָּכוֹ לאֹ-תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ, כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ: כֹּה אָמַר יְהֹוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה: אִם-תִּשְׁכַּב לֹא-תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ:
וְתָגֵן וְתָסֵךְ עֲלֵיהֶם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְרַפְּאֵם מֵחֹלִי הַקָּדַחַת וְאַשְׁתָּא דְּגַרְמֵי, וּמֵחֹלִי הַפַּלָּצוּת וְהָרֶתֶת וְהָרְעָדָה, וּמֵחֹלִי הָרֹאשׁ וְהַצְּדָעַיִם וְהַפַּדַחַת וְהַקָּדְקֹד, וּמֵחֹלִי הָאָזְנַיִם וְהָעֵינַיִם וְהָעַפְעַפַּיִם וְגַלְגַּל הָעֵינַיִם, וְחֹלִי הַלְּחָיַיִם, וּבָבַת הָעֵינַיִם, וְחוּשׁ הָרְאִיָּה, וּמֵחֹלִי הַחֵךְ וְהַלָּשׁוֹן. וְהַמַּלְקוֹחַיִם שֶׁבְּסוֹף הַלָּשׁוֹן, וּמֵחֹלִי הַגָּרוֹן וְהַוֶּשֶׁט וּמִשִּׁלְשׁול הַמֵּעַיִם, וְחֹלִי הַבֶּטֶן וְהַקֵּבָה, וּמֵעֲצִירוּת הַמֵּעַיִם וְהַשֶּׁתֶן, וּמֵחֹלִי הַטְּחוֹרִים, וְהַשִּׁבְרוֹן, וּמֵחֹלִי הַיְרֵכַיִם וְהָרַגְלַיִם. וּמִכָּל חֹלִי וּמַחֲלָה. וּמִפַּחַד וּבֶהָלָה וּמִנֵּזֶק וְחַבָּלָה וּמֵרֶתֶת וְחַלְחָלָה. וּמֵחֹלִי הַנְּפִילָה וְהַכְּפִיָּה וְהָעִלּוּף. וְהַצֵּל אֶת נְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם מֵחֹלִי הָרֶחֶם וּמֵחֹלִי בִּיאַת הַוֶּסֶת, וּמֵעִלּוּם הַוֶּסֶת וְסִלּוּקוֹ, וּמֵהַקְדָּמָתוֹ וְאִחוּרוּ וְקִלְקוּלוֹ, וְתִהְיֶינָה מְתֻקָּנוֹת בְּוִסְתָּן, וְאֹרַח בִּזְמַנּוֹ יָבוֹא מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ, וְלֹא יֵעָבְטוּן אוֹרְחוֹתָם. וְתָגֵן וְתָסֵךְ עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְרַפְּאֵם רְפוּאָה שְׁלֵמָה, אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם, אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם, אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם, אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם, לְרַמַ"ח אֵיבְרֵיהֶם וּלְשַׁסַ"ה גִּידֵיהֶם וּלְתשי"ו עַצְמוֹתֵיהֶם, וּתְקַיֵּם בָּהֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. כִּי אֵל רוֹפֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן אַתָּה, בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
