וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו, וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם! (פרק כז פסוקים יח'-יט')
לאחר שנתבשר משה רבינו, שלא הוא יהיה המנהיג שיכניס את העם לארץ ישראל, מבקש משה מהקב"ה שימנה מנהיג ראוי במקומו על מנת שהעם לא יהיה "כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (פרק כז יז'). הקב"ה עונה למשה, שייקח את יהושוע בן נון ויבצע לו "סמיכה", כי הוא האדם הראוי להנהיג את עם ישראל.
רש"י במקום מסביר לנו על יסוד שחייב להיות קיים אצל כל מנהיג בעם ישראל. בתחילה משה מצווה לקחת את יהושוע בדברים ולומר לו: "אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום". אך מיד משה רבינו מוסיף ואומר לו: "דע שטרחנין הם, סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך". כלומר תדע לך שכבוד גדול הוא להנהיג את בניו של הקב"ה, אך כבוד זה, מגיע עם טרחה ואחריות גדולה. לכל אדם ואדם בעם ישראל יש יכולות גדולות מבחינה רוחנית, ויכול הוא להתרומם ע"י מעשיו ולהיות ככוכבי הרקיע. אך מצד שני במידה וינצל הוא את כוחותיו בצורה שלילית ינמיך הוא וירד עד תהומות שאין להם תחתית ויפספס את הכל. ולכן ישנה חשיבות גדולה למנהיג שמוביל את העדר בעם ישראל. חשוב שיהיה קשוב לכל אדם ואדם באשר הוא, ויְמַָצֵא מכל אחד את הפוטנציאל העצום הגלום בו.
מנהיג שיחפוץ אך ורק בתפקיד ובשררה, ולא יהיה מוכן להיות קשוב אל העם ואל צרכיו, יכשל לבטח בתפקידו.
כלל זה אינו רק למנהיגי העם, אלה לכל יהודי בביתו. שהרי הוא כמנהיג בביתו ואחראי על ילדיו שקיבל מהקב"ה כפיקדון. חובה עלינו לדעת שמעבר להנאה שמסבים לנו הילדים, יש לנו אחריות כלפיהם, הן מבחינה גשמית, וכמובן שמבחינה רוחנית. כל ילד יהודי נולד עם פוטנציאל עצום להתקרב לבורא העולם, ללמוד תורה, ולקיים מצוות, ולהיות כמשה רבינו, (הרמב"ם הל' תשובה ה' ב') ועלינו להשתדל ככל שניתן ולגרום לו להגיע לזאת.
מנהיג טוב הוא מנהיג שמזהה את היכולות החיוביות שיש לעם, ועוזר להם להצליח להגיע אליהם, למרות הקשיים והמגבלות.