"וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (שמות יד, כט)
וַאֲנִי חָשַבְתִּי שֶאֲנִי פִּקֵּחַ, פָּעַלְתִּי בֶּעָבָר וְכֻלִּי פּוֹרֵחַ, אָמַר דָּנִיאֵל כְּשֶלִּבּוֹ גּוֹנֵחַ.
הָיָה זֶה בְּעֵת מִשְפַּט הַחַיִּים, כְּשֶעָלוּ לְמַעְלָה שְלוֹשָה חֲבֵרִים, מִשֶּהִגִּיעָה שְעָתָם בַּאֲרִיכוּת יָמִים.
מֶרְחֲצָאוֹת חַמִּים וּמַנְעַמֵּי הַחַיִּים, זָכָה דָּנִיאֵל הַקָּטָן בַּבָּנִים, עוֹד בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים.
יְרֻשָּה גְּדוֹלָה נָפְלָה בְּחֶלְקוֹ, עֲסָקָיו הַמְּסֹעָפִים כִּלּוּ אֶת זְמַנּוֹ, וְתָמִיד הִקְפִּיד לְעַשֵּׂר אֶת כַּסְפּוֹ.
מֵחֶסֶד וּמִצְּדָקָה לֹא הִדִּיר רַגְלָיו, שָמַר בְּקַנָּאוּת דַּרְכֵי אֲבוֹתָיו, אַךְ לֹא פָּסַק מִנִּהוּל עֲסָקָיו.
לֹא הַרְחֵק מִבֵּיתוֹ הַמְּפֹאָר, חַי לוֹ בְּצִנְעָה שְמוּאֵל הַדַּוָּר, וּבְבֵיתוֹ הַפָּשוּט לֹא חָסַר לוֹ דָּבָר.
הִקְדִּיש מִיּוֹמוֹ לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, קָבַע עִתִּים לְלִמּוּד מִשְנָתוֹ, צְדָקָה וָחֶסֶד רְחוֹקִים מִלִּבּוֹ.
מְנַחֵם חֲבֵרָם כְּחוּט הַשָּנִי, כִּלְכֵּל זְמַנּוֹ בֵּין הָאַחֵר לַאֲנִי, תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְחֶסֶד לְעָנִי.
חָבְרוּ יַחְדָּיו הַחֲבֵרִים שְלוֹשָה, מִשֶּהִגִּיעָה הַשָּעָה בְּגִיל הַפְּרִישָה, כָּל אֶחָד נָתַן לַאֲחֵרִים הַקְדָּשָה.
מִבִּרְכַּת דָּנִיאֵל הֶעָשִיר מִלֵּדָה, הֻדְגְּשוּ הַחֶסֶד וְהַצְּדָקָה, וּלְכָל נְשָמָה נִקְבַּע גּוֹרָלָהּ.
הַבְּרָכָה מִשְּמוּאֵל נָשְׂאָה דַּעְתּוֹ, שֶכָּל אֶחָד יִדְאַג לְעַצְמוֹ, וְאִם יֶחְסַר יְבַקֵּש מִבּוֹרְאוֹ.
מִמְּנַחֵם "הֶעָלוּב" בְּרָכָה פְּשוּטָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה וְעִתִּים לַתּוֹרָה, וְהַכֹּל יִנָּתֵן בְּחַסְדֵי הָאֵל בְּחֶמְלָה.
יָמִים חָלְפוּ וְהַשְּלוֹשָה נִפְגְּשוּ, בְּבֵית הַדִּין שֶאֵלָיו הוּחֲשוּ, וּבִידֵי הַדַּיָּן הַבְּרָכוֹת שֶהֻקְדְּשוּ.
מְנַחֵם "הֶעָלוּב" לְגַן עֵדֶן בְּשִׂמְחָה, לְדָנִיאֵל וְלִשְמוּאֵל זְכוּת הַבְּחִירָה, חָלִילָה לְשֵבֶט אוֹ לְגִלְגּוּל הַנְּשָמָה.
יָרְדוּ הַשְּנַיִם לְמִשְפָּחָה עֲלוּבָה, תְּאוֹמִים מִבֶּטֶן בַּעֲיָרָה רְחוֹקָה, כְּפִי בְּחִירָתָם לְהַצָּלַת הַנְּשָמָה.
נוֹדַע דָּנִיאֵל כְּחָכָם בַתּוֹרָה, שְמוּאֵל גָּדַל וְהִקְפִּיד בִּצְדָקָה, לַמְרוֹת הַקְּשָיִים עָמְדוּ בַּמְּשִׂימָה.
מִלְחָמָה קָשָה בַּיֵּצֶר שֶגָּבַר, הִתְאַחֲדוּ הָאַחִים הַחֲבֵרִים מֵהֶעָבָר, וְכָל אֶחָד מִצְווֹתָיו צָבַר.
וְהִנֵּה הַיּוֹם הַמְּיֻחָל הִגִּיעַ, הֻבְהֲלוּ הָאַחִים לַמִּשְפָּט שֶהִרְתִּיעַ, וְהִנֵּה קְהַל נְשָמוֹת הַמֵּרִיעַ.
הַיֵּצֶר הָאָיוֹם נוֹתַר חִדָּלוֹן, כּוֹפֵף רֹאשוֹ וְהוֹדָה בַּכִּשָּלוֹן, בַּנִּסְיוֹנוֹת עָמְדוּ כְּחוֹמַת הָאַלּוֹן.
שְתֵּי הַחוֹמוֹת נִבְנוּ בְּהַדְרָגָה, מֵעִתִּים לַתּוֹרָה מִבִּטָּחוֹן וּמֵאֱמוּנָה, וְהַשְּנִיָּה כְּסֶלַע מֵחֶסֶד וּמִצְּדָקָה.
מְנַחֵם "הֶעָלוּב" מַבִּיט בְּשִׂמְחָה, כְּשֶשְּתֵּי חוֹמוֹת מַקִּיפוֹת הַנְּשָמָה, וְאַחַת מֵעַל שֶל בִּטָּחוֹן וֶאֱמוּנָה.
אָדָם הַנּוֹצָר מִגּוּף וּמִנְּשָמָה, יִשְמֹר דְּרָכָיו לְשִמּוּר הַיְּצִירָה, בֵּינוֹ לַמָּקוֹם וּבֵינוֹ לַבְּרִיאָה.
לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶלֹּא נִשְכַּח וְנַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת, לָקוּם וְלַעֲשֹוֹת וְלֹא בַּחֲלוֹמוֹת.
מִדֵּי יוֹם עוֹלוֹת הַנְּשָמוֹת, אֲחָדוֹת שָבוֹת וַאֲחֵרוֹת נִשְאָרוֹת, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִי הַנִּבְחָרוֹת.
אבי פרחי – גלגל החיים
