פרשת בא

רגע לפני בואה של מכת בכורות, עם ישראל מתבקש להתכונן למכה האחרונה, רגע לפני הגאולה
הגדולה לה חיכו מאות שנים. אין לצאת מהבתים בזמן המכה, ובנוסף יש למרוח את המשקופים בדם
כאות וסימן שלא יכנס המשחית לבתיהם – מתקבלת הוראה לכל בית בישראל.
מדוע?… כותב רש"י: 'כיוון שניתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע' )יב', כב(. המשחית
והמקטרג אינו מבחין בין רשע לצדיק, בין יהודי לגוי, ולכן עליהם להסתתר בבתיהם עד סיום המכה.
שואל האדמו"ר הקדוש רבי שלומ'קה מזוועהיל זצ"ל: "אם המשחית אינו מבדיל בין האדם שנגזרה עליו
הגזירה, לזה שלא, מדוע מתו רק הבכורות המצרים באותה מכה
ולא מצרים נוספים שאינם בכורות, שהרי המשחית אינו מבדיל
ביניהם, ואמור להרוג גם 'חפים מפשע'?!".
מתרץ ר' שלומק'ה תירוץ מבהיל: "המצרים הרשעים, על אף
כל רשעותם, עשו מעשה שעורר עליהם זכות גדולה בשמיים.
מהו אותו מעשה? כיוון שבמכה הקודמת, מכת חושך, הם
השאילו לבני ישראל כלי כסף וכלי זהב – הזכות הזו של
וותרנות בממונם לשני, ועשיית חסד עימהם, עמדה להם
כתריס בפני הפורענות ושמרה עליהם בזמן המשחית והצרות
שלא יפגעו בהם. שגדול כוחו של ויתור וחסד עם השני –
להציל מהפורענויות והמזיקים!".
את המעשה המדהים הבא סיפר מגיד המישרים הרב חיים זאיד
שליט"א: "מסרתי לפני זמן מה הרצאה בעיר 'אופקים'. בסמוך למקום ההרצאה אני רואה דוכן למכירת
פלאפל במחיר לא רגיל של… 2 .₪ המחיר הזול צד את תשומת ליבי ופניתי לדבר עם הבעלים.
"אני רואה שאתה מוכר פלאפל בשני שקלים, זה ממש מחיר מצחיק, האם אתה מרוויח מזה משהו?".
"אני לא מרוויח שום דבר", הוא השיב לי בחיוך, "אני עושה את זה כדי לשמח ולהשביע את עם ישראל".
התרגשתי מהתשובה ואז הוא שאל אותי: "תגיד, אתה הרב זאיד מהסיפורים של הישועות?", הנהנתי
בחצי התחמקות וזכיתי מיד בסיפור שלפניכם. "אתה חייב לשמוע את המקרה שלי".
"לפני הרבה שנים, אני ואחי קיבלנו בירושה דירה גדולה מאוד שהייתה שווה 3 מיליון שקל", פתח את
דבריו, "בה היינו צריכים להתחלק שווה בשווה.
מאחר ואחי הוא בן תורה לתפארת, אברך ירא שמים בתכלית, הלומד רוב היום את תורת ה' ובעל
משפחה גדולה, ליבי היה עימו, ולכן החלטתי החלטה נדירה: אוותר על הירושה ואתן לו את כל הדירה.
"אחי היקר, קח את הדירה לעצמך, יש לך משפחה גדולה עם הכנסה זעומה, ולכן אני רוצה שתזכה
בדירה כולה. אני מוותר וב"ה זכות לימוד התורה שלך השווה יותר מכל הון שבעולם יעמוד לזכותי!".
אחי התרגש ולא האמין, היה זה בשבילו נס גדול, סוף סוף הוא יודע יוכל לגדל את בני משפחתו הרבים
בריווח וללא צמצום מחניק, ולהמשיך לשקוד על התורה הקדושה יומם וליל.
בהתחלה אחי ניסה לסרב ודרש שאקבל את חלקי, אך אחר שהוא ראה שאני רציני לחלוטין, הוא
התרגש עד למאד והודה לי על המעשה המיוחד ויוצא הדופן.
באותה תקופה, עבדתי בעבודה פשוטה שלא הכניסה מספיק לכלכלת ביתי. חשבתי מה אפשר לעשות
בנידון ועלה לי ב"ה רעיון מיוחד עלה לי רעיון מיוחד כיצד אוכל
להתפרנס בכבוד ולא בצימצום: באזורנו יש מרכז עסקים גדול ומצליח
שהיה חסר בו דבר אחד: חנות למכירת אוכל מוכן לצורך עשרות
העובדים באיזור. הרמתי את הכפפה, הבאתי קראוון
ופתחתי בו עסק שמוכר פלאפל עם ביצה בעבודת יד לכל דורש.
הכל הלך מאוד יפה. הביקוש היה גדול וכל עורכי הדין והעסקנים שעבדו
במשרדים באזור באו לאכול אצלי. ראיתי ברכה גדולה בפרנסה. כך
עבדתי במשך שלוש וחצי שנים. אציין, כי הדוכן אותו פתחתי לא היה
ממש חוקי, כך שמידי פעם היה מגיע פקח והייתי נאלץ לומר לו שזה זמני
ואני עוד מעט עוזב. בדרך כלל הוא היה מאשר וממשיך
הלאה. כך במשך 3 וחצי שנים. יום אחד, נתלה שלט גדול באותו
איזור, כי עומדים לבנות בשטח בו הנחתי את הקראוון שלי עוד מגדל
עסקים רב קומות. חששתי שמא יפנו אותי ולא אוכל
יותר למכור באיזור. אנשי העסקים באזור שהכירו אותי,
אמרו לי: "אל תדאג, לא יוציאו אותך מפה, אנחנו נייצג אותך, יש לך
מספיק סיבות משפטיות לדרוש את המקום, מאחר ואתה כבר שלוש שנים
פה ולא פינו אותך". אותם עורכי הדין עבדו בשבילי לילות
וימים, ואחר דיונים לא קצרים בבית המשפט התקבלה הפסיקה הדרמטית!.
בית המשפט חייב את המדינה לפצות אותי בקומה שלמה בבניין העסקים
שייבנה, כתנאי לפינוי הקראוון שלי מהשטח. הייתי המום לחלוטין והודתי
לבורא עולם ללא הרף. קיבלתי קומה שלימה, לא דירה אחת,
בבניין משרדים רב קומות. לאחר כמה שנים, הבנין נבנה וקיבלתי
קומה שלימה משלי, שהייתה שווה כמובן הרבה יותר מהדירה של אחי.
החלטתי לפתוח בחלק מהקומה בית כנסת ובית מדרש עם שיעורי תורה לכל
העסקנים השוהים באזור. עד היום, מתקיימים בו בכל יום שלש
תפילות ושיעורי תורה. לבית המדרש קוראים "בית המדרש של מאיר
והפלאפל". עוצר הרב זאיד את המעשה ופונה אל
מאיר, בעל הפלאפל: "אינני מבין, אם יש לך קומה משלך בבניין משרדים
השווה עשרות מיליונים, מדוע אתה ממשיך לעמוד ולמכור פה פלאפל?".
ומאיר הדהים אותי בתשובה של יהודי מיוחד במינו: "יש לי אמנם קומת
משרדים שלמה, ובית כנסת אותו אני מקפיד לנקות ולתחזק, אבל על
הפלאפל אני לא מוותר. פעם בשבוע אני מגיע לפה למכור ללא רווח, לטובת עם
ישראל, כדי להזכיר לעצמי מאין באתי, איפה היית בהתחלה, כדי שלא תזוח
דעתי ולא אחשוב שהעושר שלי". "אני יודע בוודאות", המשיך מאיר,
שהוויתור שלי לאחי האברך עם המשפחה מרובת הילדים שחי
בצימצום, בו נתתי לו דירה שלימה בשווי 3 מיליון ובכך יוכל להמשיך
לשבת וללמוד תורה בנחת – זכות הוויתור והתורה עמדו לי, ועובדה שמיד
אחר כך הגיע הרעיון של הפלאפל במקום העסקים, שהתברר אחר כך
כישועה לקבלת קומת משרדים שלימה בשווי עשרות מיליונים!".
סיים הרב זאיד: "הקב"ה רואה את כל המעשים הגדולים והקטנים שאתה עושה
למען השני ולמען לומדי התורה. כח הוויתור כה גדול בשמיים, ובפרט
לעמלי תורה, שהקב"ה משלם לאדם פי כמה וכמה ממה שהוא נתן.
וכאשר רואה ה' שהאדם מתנהג בענווה ולא זחה דעתו, הוא מרומם אותו ונותן
לך עשירות והצלחה גדולה – כי הוא רואה שזה לא יזיק לו!".
רמזו צדיקים על הפסוק )יג, טז(: "כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", בזכות מה יצאנו
מהגלות והצרות? – בזכות 'חוזק יד', שהחזיקו איש באחיו, יד ביד, שעזרו
ותמכו אחד בשני במצרים – בזכות כך זיכה אותם ה' לצאת ממצרים ומהצרות,
הגם שהיו נחשבים עדיין עובדי עבודה זרה )'הללו עובדי עבודה זרה, והללו
עובדי עבודה זה'(, בזכות היד ביד!. וכך כותב אליהו הנביא )'תנא דבי אליהו רבה פכ"ג(
"שהיו יוצאי מצרים מתקבצים ויושבים עד שהיו כולם באגודה אחת, וכרתו
ברית ביניהם שיעשו גמילות חסדים זה עם זה". זה הביא את הגאולה!.
אין דבר שעושה נחת רוח לה' כוויתור, חסד ועשיית טוב לשני, שמעורר זכויות
ומבטל כל הקטרוגים וצרות, ומביא ישועה לעם ישראל!. לסלוח, לוותר,
להפסיק את המריבה ולתת לשני!. קרדיט לעלון טוב לחסות בה'