פדיון כפרות התשפ"ה

• לְשֵׁם יִחוּד קְדְשָׁא בְרִיךְ הוּא" "וּשְׁכִינְתֵיה. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּוֹ"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשָׁם
  כָּל־יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַכֵּן אֶת שְׁרְשָׁהּ בְּמְקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְפָנִיךְ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתְּהא שְׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חָסְדֶיךְ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם. עַת רָצוֹן וְרַחֲמִים. וּבְכֹחַ סְגָלָת שְׁחִיטת נֶבֶר זוֹ יִמְתְקוּ חָמֵשׁ גְבוּרוֹת יְסוֹד גָּבִ"ר בְּעַלְמָא נִוּקְבָא קַדִּישָׁא דְזְעִיר אַנְפִין בְּחִינְתֵינוּ אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבֵר נִשְׁמָתַנוּ. וְאַתָּה תָקוּם תָּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחָנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֶד: וְתִבְנָה בֵית הַמִּקְדֶשׁ בְּמְהֵרָה בְיָמינו, וְשָׁם נעֲשָׂה לְפְנֵיִךְ מִשְׁפָּט שְׁעִיר הַמִּשְׁתָּלַחַ לְהַמְתִּיק תָּקְפָהּ וּגְבוּרָתָה שֶׁל הַמַּלְכָּה. יִרְאוּ עֵינֵינו וְיִשְׂמַח לְבֵּנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ
  וְהַגיוֹן לְבנוּ לְפָנֵיִךְ יְהוָה צורנוּ וְגאלנוּ:

  לגבר:
  "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ולשלום."

• לאשה:
  "זו חליפתי, זו תמורתי, זו כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ולשלום."

לאשכנזים:
מנהג האשכנזים הוא להוסיף את הפסוקים מתהילים (פרק ק"ז) לאחר אמירת הנוסח:

• לגבר:
  "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ולשלום."

• לאשה:
  "זו חליפתי, זו תמורתי, זו כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך לחיים טובים ולשלום."

פסוקים הנאמרים לאחר אמירת הנוסח:

1. "בני אדם יושבי חושך וצלמות, אסירי עני וברזל" (תהילים קז, י).
2. "יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק" (תהילים קז, יד).
3. "אווילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו" (תהילים קז, יז).
4. "כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מוות" (תהילים קז, יח).
5. "ויזעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יושיעם" (תהילים קז, יט).
6. "ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם" (תהילים קז, כ).