ט״ז בשבט ה׳תשפ״ד

סוד הריקוד על פי הקבלה

הנה עוד סיבה לרקוד וכמה שיותר: הריקוד והשמחה, מטהרים את המערכות הפנימיות שלנו, מחזקים את האמונה וממתיקים גזירות קשות ורעות. למה אתם מחכים?

אדם מרגיש שמחה, עד כדי כך שהיא תמשוך אותו עם כל תחושותיו אל תוך ריקוד סוחף ובתנועות הגוף. רבי נחמן מברסלב מלמד שעל האדם לשאוף תמיד לשמחה (ליקוטי מוהר”ן קסט, א), עד שאפילו עקביו ירגישו את השמחה הזו. ואז, באמצעות הריקוד, יכול להמתיק דינים, שהרי הידיים והרגליים מקבילות לאמונה.

בואו נראה מהו הכוח שלהן כשהן פועלות ביחד:

הריקוד ומחיאת הכפיים, כפי שמלמד רבי נחמן, נובעים מהרוח שבלב. כפי שאפשר לראות בקלות, כאשר ליבו של האדם שמח הוא רוקד ומוחא כפיים.

הזרועות, ובעיקר הידיים, נפגשות זו בזו בעת מחיאת הכפיים. הרגליים, ובעיקר כפות הרגליים, נעות יחד בריקוד. הרוח המקרבת יחד את הידיים והרגליים היא רוח האושר והשמחה, והיא באה לאדם באמצעות הצדיק שנקרא “איש אשר רוח בו”. במילים אחרות, הצדיק מקביל לרוח מכיוון שהוא מעניק לאנשים את ההשראה לבקש אלוקות.

באמצעות הצדיק, המקביל לרוח הלב, ממשיך רבי נחמן ואומר – מתבטלת היהירות והגאווה, כמו שכתוב “אל תבואני רגל גאווה” (תהילים לו, יב). גם עבודת האלילים מתבטלת, כמו שכתוב “יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם” (בראשית יח, ד) – שזהו רמז לעבודת אלילים.

לכן, כאשר הרגליים מתרוממות בריקוד (באמצעות הצדיק, הרוח שבלב) הגאווה – שהיא בעצם עבודת אלילים – מתבטלת. בדרך זו, ממותקות גזירות אלוקיות קשות, שהרי “כל זמן שעבודה זרה בעולם – חרון אף בעולם” (ספרי ראה פסקא צו). כאשר עבודת האלילים מסתלקת נעלם חרון האף וחסדים נמשכים אל העולם. אז הרגליים הן “רגלי חסידיו” (שמואל א, פרק ב, ט) – רמז להיבט החסדים. הדבר מקביל לביטוי “חסדי דוד הנאמנים” (ישעיה נה, ג), הם מתוארים כ”נאמנים” מכיוון שבאמצעותם מתבטלים הכפירה והאתיאיזם (על ידי רוחו של הצדיק והשפעתו).

רוח זו מקבילה גם למחיאת כפיים, שהרי על ידי הרוח הארת הידיים מתגלה, כמו שאומר החכם באדם, שלמה המלך: “קול דודי דופק (שיר השירים ה, ב). דופק הלב, כפי שמלמד הזוהר הקדוש, הוא היבט של הרוח (הרוח שגורמת ללב לפעום ומהווה את מקור הדופק שבידיים). הפסוק “דודי שלח ידו מן החור” (שיר השירים ה, ד) הוא רמז לגילוי הארת הידיים, שהיא מחיאת הכפיים. בה בעת, עבודת האלילים – הכפירה – מתבטלת. לכן כתוב “ויהי ידיו אמונה” (שמות יז, יב).

כאשר הרגליים מתרוממות בריקוד (באמצעות הצדיק, הרוח שבלב) הגאווה – שהיא בעצם עבודת אלילים – מתבטלת. בדרך זו, ממותקות גזירות אלוקיות קשות…

הידיים והרגליים מקבילות, כשהן מתוקנות, לאמונה. כשהן פגומות, הן מקבילות לגאווה, לעבודת אלילים ולכפירה. הגאווה מושווית לרגל. בדיוק כפי שהאדם נמסך על רגליו כדי לתמוך גשמית בגופו, כך הוא גם סומך על יהירות רוחו שתחזיק אותו רוחנית. אפשר לנטרל ולשלול יהירות כזאת באמצעות “רגליים רוקדות”, בתנאי שהרוח המניעה אותן נמשכת מהלב ומהצדיק.

לכן אנו מוצאים שבאמצעות הצדיק, כפי שמסביר רבי נחמן, כלומר רוח אשר בלב, מתגלה הארתן של הידיים ושל הרגליים (במחיאת כף ובריקוד). כך מתבטלות היוהרה והכפירה, ולעומת זאת האמונה מתחזקת, ואז מתקיים הפסוק “רגלי עמדה במישור” (תהילים כו, יב). “רגלי עמדה” – רמז לאמונה. ואילו הכפירה נקראת “נטוי רגלי” (שם עג, ב).

גם התורה מקבילה לידיים ולרגליים, שהרי התורה מורכבת הן מנגלה והן מנסתר. התורה הנגלית מקבילה לידיים, כמו שכתוב “דודי שלח ידו מן החור” (שיר השירים ה, ד), כאשר “חור” ורמז ל”חרות על הלוחות” (שמות לב, טז) – התורה הגלויה. התורה הנסתרת מקבילה לרגליים, כפי שהסבירו חז”ל את הפסוק (שיר השירים ז, ב): “חמוקי ירכייך” – “מה ירך בסתר, אף דברי תורה בסתר” (סוכה מט, ב) (על פי ליקוי מוהר”ן ח”א י, ו-ז).

הרוח המקרבת את הידיים והרגליים היא רוח האושר והשמחה

הרוח המקרבת יחד את הידיים והרגליים היא רוח האושר והשמחה…

הכפירה גורמת לגזירות קשות, בעוד התורה והצדיקים מביאים רוח וכוח של חיות, כאשר אנו שמחים, אנו רוקדים ומוחאים כף, ועל ידי זה אנו מושכים רוח זו אל תוך גופנו כולו. משיכת רוח התורה והשמחה אל תוך האיברים שלנו מטהרת את המערכות הפנימיות ומחזקת את האמונה שלנו. היא מבטלת את הכפירה ועל ידי זה ממתיקה גזירות קשות ורעות. מכיוון שהצדיק מקבל גם כן לרוח התחייה, עצם ההתקשרות עם הצדיק יש בה כוח למתן גזירות קשות.

הריקוד כל כך יעיל בהמתקת גזירות קשות, משום שהמלכות התחתונה שברמות הרוחניות היא המקום בו מתגלות הגזירות. בעצם, הגזירות מכונות גם ‘רגליים’ שהרי הן גם רצות למלא את שליחותן (שם, קסט א).

ועוד מלמד רבי נחמן, שכל הברכות ירודות מספירת חכמה, בעוד כל הגזירות מקורן בספירת בינה. חכמה ובינה הן מוחין. האנרגיה, השפע, שהן מספקות יורדת ומגיעה בסופו של דבר אל ספירות הנצח וההוד, ואז היא זורמת דרך ספירת יסוד אל מלכות. אותיותיה של המילה ‘ברך’ נמצאות גם במילים ‘ברכה’ ו’בכורה’. בכורה היא רמז לספירת חכמה, הספירה הראשונה. כשהברכות נובעות מחכמה הן עוברות דרך בינה ואז הן יורדות דרך הברכיים אל האזור התחתון שבו שולטות הגזירות. הברכות, הנמשכות מחכמה לספירת מלכות, יש בכוחן כדי להמתיק את גזירות המלכות. (שם מא).

יתירה מזו, ספירות נצח והוד עומדות בשורשן של הנבואה ושל השירה. אדם השמח באמת ורוקד משמחה עשוי להגיע לדרגת הנבואה, המקבילה לשירה ולשמחת אמת. כל התומכים בלימוד תורה (על ידי מתן צדקה) מתעלים אף הם בשמחה משום שהתמיכה בתורה מקבילה לרגליים, התומכת באדם. ובעצם, השמחה מרוממת את כל הקשור ברגליים (שם ח”ב, פא).

(המאמר מבוסס על דברי המחבר בספרו אנטומיה של הנשמה.

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

"יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד" 

הפיצו לקירוב הגאולה.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!