רוב הצרות שלנו בדרך כלל נובעות או מטעויות/אירועים בעבר או פחד/אי ודאות לגבי העתיד. כיצד ניתן לנקות את העבר השלילי ולהרגיש עוצמה חזקה בהווה שתתן מגן לעתיד ה'לא נודע'? (כולל תרגיל מעשי).
עם ישראל נמצא כרגע במלחמה. בין אם היא חיצונית (עם הערבים המקיפים אותנו) בין אם היא פנימית (האתגרים הפנימיים בגוף/נפש שהאדם חווה). התכלית של כל זה היא להתקרב לבורא יתברך. קרב הוא מלשון התקרבות ונשק הוא מלשון נושק [נשיקה/התחברות. לכן הנשק האמיתי שלנו הוא בפה – בתפילה]. המטרה היא להגיע לביטחון [מלשון טיח – הדבקה] בה'. ישנם עדויות על מקרים בהם אנשים היו כלכך דבוקים ובטוחים בהקב"ה עד שאפילו שכיוונו רובה לראשם – לא נעו ולא זעו (ולבסוף כמובן הסכנה חלפה ב.ה).
האדם מטבעו רוצה תמיד להיות בשליטה, בוודאות, לדעת הכל – ואז הוא רגוע. וכשמפירים לו את הדבר ע"פ רוב הוא נכנס לפחד או לאי שלוה. אם נשים לב נראה שככל שאנחנו קונים יותר 'שליטה' אנחנו רואים שחסר לנו עוד בשליטה. כי באמת אין לנו שליטה על הכל ואדם לא באמת יודע מה ילד יום.
מיהו האדם הכי רגוע שיש? התשובה היא פשוטה: תינוק. כן כן, דווקא התינוק הזה שיש לו 0% אחוז שליטה דווקא הוא הכי רגוע שיש. ולמה? כי הוא כולו בידיו של אביו ואמו שדואגים לו לכל מחסורו ושומרים עליו מכל פגע. הוא לא צריך לדעת כלום, הוא פשוט מרגיש את החום וההגנה. לכן אם אדם רוצה להרגיש בטוח עליו לבטל את ה'אני' שלו [אני יודע, אני צריך/חייב לשלוט -ככל שהאדם מנופח האגו שלו גדל והוא יותר פגיע] לבחינת 'אין' [ענווה, אני לא באמת יודע הכל – ביטול באור אין סוף ב"ה]. ברגע שהאדם יחוש "כגמול עלי אימו", את ה"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" – הוא ירפה מכל המחשבות על העבר והדאגות על העתיד.
ילד שרואה שאבא שלו תופס אותו חזק ודוקר אותו מיד יתחיל להרהר אחריו שהוא אבא רע שלא אוהב אותו. אבל ברגע שתהיה לו 'דעת' והוא יתבגר הוא יראה את התמונה הרחבה יותר – שהאבא דאג לו וחיסן אותו לטובתו. ברגע שהארץ תהיה מלאה את ה' – ברגע אחד כל הקושיות שלנו יעלמו (כמו אצל אחי יוסף שלא הבינו את כל התלאות שעברו. פתאום נכנס להם כסף לשקים והם חשבו שהולכים להאשים אותם ונבהלו, ובעצם הכסף היה מתנה מיוסף וכו' – נמצא שכל הסבל נבע מפירוש לא נכון לכאורה). בעולם הטיפול דבר זה הוא אחד מטעויות החשיבה – הנטיה להסיק מסקנות כלליות על סמך נתונים חלקיים תוך התעלמות משאר הנתונים.
אדם שנמצא בצער כרגע – הוא תקוע ב'פריים' של עכשיו. הוא מצומצם, הוא לא רואה את כל ה'סרט'. ולכן ברגעים אלו עלינו להסתכל על הסיטואציה בבגרות (לא לחינם הומצאה המצלמה 'מעוף ציפור') ולהבין שיש פה מכלול של דברים שלא הבאנו בחשבון, דברים שאנחנו לא יודעים ולא רואים. אבל בעזרת האמונה שהכל לטובה ושיש פה מנהיג לבירה שעושה איתי רק טוב – שהרי הוא ברא אותי להיטיב לי ודאג לי עד היום להכל – בעזרת ההתבוננות הזאת ניתן למזער את הצער. ככל שיותר נתחזק באמונה ובבטחון בקב"ה נחוש את הבטחון 'העצמי' [מלשון עצם המהות] ואת עוצמת הנשמה האלוקית בכל ההוויה שלנו. הדבר ממילא יתורגם בעולם המעשה בפחות חרטות על כל 'חלב [חבל] מקולקל שנשפך', וכן לא נכנס למורא [אותיות מאור] ופחד על כל פיפס בחיים שלנו (וכן בפן הגשמי – בפחות מחלות שנובעות לרוב מרגשות שליליים קשים המצטברים לאורך השנים).
במעלת הבטחון ואהבת ה' נאמרו הבטחות כמו: מי ששם בטחונו וכוחו בקב"ה כראוי לא יכולים בני העולם להזיק לו (הזוהר הקדוש פ' וארא כב). ככל שתגדל מעלת הבוטח בה' יתברך כן תגדל ההשגחה עליו ויגדל ויתעצם עזר ה' ית' עליו (מלבי"ם). איש הירא ושם ה' מבטחו ינצל מן הצרה אע"פ שהיתה ראויה לבוא עליו (רבינו בחיי פ' דברים יא, כה). כל התולה בטחונו בקב"ה הרי הוא לו מחסה בעולם הזה ובעולם הבא (מנחות כט ע"ב). כאשר יהודי מתעורר מלמטה באהבה והשתוקקות לקב"ה, הריהו מעורר עליו גם מלמעלה התעוררות אהבה (זוהר ח"ב קסב). בשעה שהאדם אוהב את הקב"ה – הקב"ה אוהב אותו ואינו מתפרד ממנו לעולם (זוהר וירא קיג). בשביל שנזכה לכל הנ"ל עלינו להיות נאמנים אליו כאישה שנאמנת לבעלה. לסמוך עליו שהוא יודע מה הדבר הכי טוב בעבורנו ולא יעזבנו לעולם (הגם שאנו חוטאים) כמו שהוא בעצמו יתברך הבטיח בתורתו הקדושה.
כשיצאנו ממצרים נכנסו אבותינו בתוך הים והלכו אחריו במדבר המלא עקרבים ונחשים בעיניים עצומות. מושג שנקרא בנביא 'אהבת כלולותיך' – שעם ישראל הולך אחרי השם גם 'במדבר' הזה שהכל נראה שומם ואבוד, זורק את השכל והקושיות בכח האמונה התמימה ונשען עליו יתברך. בזה הרגע מתגלה האהבה עזה כמוות ששום דבר לא עומד כנגדו (אפילו החטאים) ובזכותה נצלים מן הפורענות.
מלבד הבטחון גרידא ישנו גם את עניין הקיווי – לקוות לישועת השם. שהרי הוא בורא בכל רגע את העולם מחדש ברצונו הפשוט ובידו לשנות את הטבע בכל שניה ושניה בעבורנו. בתיקונים חדשים לרמח"ל מובא שציפייה לישועה גורמת שפע רב, הכנעת הרוע ומזרזת את הגאולה הפרטית והכללית (ראה גם מאמר היקווי לרמח"ל). צריך לזכור! הקב"ה רוצה להושיע אותך יותר ממה שאתה רוצה להוושע. הוא אוהב אותך ללא תנאי והוא ברא אותך נשמה מושלמת ונצחית (ולכן אין באמת אבדן ברוחני). ולכן עלינו תמיד להאמין (להיות נאמנים), לבטוח, לקוות ולהתפלל ולהודות לפניו. בעזרת כך נוכל לזכות שיתהפכו הצרופים לטובה ונזכה להלחמה [חיבור] במקום מלחמה (ושעבודת הפרך 'בחומר ולבנים' תהיה בעמל התורה בבחינת קל וחומר. ראה תיקוני הזוהר דף מד).
תרגיל מעשי:
ניקח כמה נשימות עמוקות ואיטיות מהאף לבטן, נחזיק למס' רגעים ונוציא את האוויר מהפה בקצב יותר מהיר מההכנסה כשהשפתיים קמוצות (כמו ששותים מקשית). נחזור על נשימות אלו מס' פעמים. לאחר שהגוף רפוי ונכנסנו למצב יותר מדיטטיבי נאמר את 'עקרונות הבטחון' הבאים:
אני בוטח רק בך אבא שבשמיים. כי רק אתה מרחם עלי ואוהב אותי. ורק אתה בתכלית הנדיבות והחסד – למי שראוי ולמי שאינו ראוי לו. וחסדיך עליי לעולם לא יפסקו.
אני יודע שאתה משגיח על כל ענייני ולא מסיח את דעתו מהם. ולא נסתר ממך אפילו הדבר הקטן ביותר בעבורי.
אני יודע שלא ימנע ממך שום מונע מעשות בקשת הבוטחים בך. כי אתה החזק מכל חזק.
אני בטוח שכל מה שאתה עושה עבורי הוא טוב גמור. כי רק אתה החכם היודע מה הוא הטוב באמת בשבילי.
אני נשען רק עליך שבוודאי לא תעזוב אותי כל ימי חיי. כי אתה הוא מנהיגי היחידי מתחילת יצירתי ותמיד דאגת לכל מחסורי.
אני מסור רק בידך אבא רחמן. ואין שום דבר או אדם בעולם שיכול להזיק לי ולהועיל לי כי אם ברצונך הישיר.
הריני מוסר אליך את כל ענייני, מחשבותיי וצרכי וסומך שבוודאי אתה תסדר את כל הצטרכותי, כמאמר הפסוק "גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה"
מומלץ לעשות זאת כל בוקר לפני שקמים מהמיטה וכן לפני השינה [ישנם גלי הרץ מסוימים והדבר יחדור יותר לתת ההכרה ויפעל את פעולתו]. מי שיתמיד בזה יראה פלאים ובהמשך אף יחוש עונג באמירת הדברים (בתנאי שיאמרם בכוונת הלב מתוך התבוננות והתפעלות הנפש) ויקוים בו הפסוק "והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" אמן כן יהי רצון.
המאמר הוא קטע מורחב מתוך הספר 'רפאה נפשי' – לצאת ממשברים לחיים בריאים ומאושרים של הרב אליהו דניאל – מאמן ומטפל בשיטת cbt ו-nlp . ניתן להשיג דרך האתר או במספר: 052-716-5070
