מכיוון שאסור להחזיק ברשותנו חמץ בפסח,
עלינו למכור כל חמץ ברשותנו שלא ביערנו - לגוי.

לא ניתן לאכול, להשתמש או למכור במהלך חג הפסח כל חמץ שנמכר לגוי. לפיכך, יש להניח במקום שמור (ארון, חדר וכדומה) כל חמץ שלא ייאכל או יישרף לפני חג הפסח, כולל כלי חמץ שלא נוקו כראוי. את המקום יש לנעול או להדביק בדבק. אנו משכירים מקום זה לגוי שקונה את החמץ.

מכיוון שלמכירת חמץ זו פרטים רבים, רק רב מוסמך יכול לבצע מכירה זו. הרב משמש כשליחך כדי למכור את החמץ בערב הפסח, וגם כדי לרכוש אותו שוב בצאת החג. אם אתם מבצעים מכירת חמץ עבור אדם אחר, יש לקבל את הסכמתו ולמלא את פרטיו המלאים.

אין צורך לציין היכן יונח החמץ במהלך החג, אך כמובן שבבית עצמו יש לרכז את החמץ במקומות מסומנים וברורים.

שימו לב – אי אפשר להשתמש פעמיים באותה כתובת מייל. בנוסף, המכירה מיועד לאנשים פרטיים בישראל ולא לעסקים. לא נוכל להנפיק תעודות אישור לחנויות על מכירת החמץ. 

אני ממנה שליח את קו ההלכה למכור בעבורי את החמץ על ידי הרב ירון אשכנזי או הרב אליהו שושן או הרב אהרון שיטרית או את המורשה לכך הרב יוסף משדי ובית דינו "מדרש הוראה" הם וכל באי כוחם "כפי נוסח שטר ההרשאה הנמצא ברשותם" ניתן למלא את הטופס שלהלן עד י"ד בניסן בשעה 10:00

מכירת חמץ- מה זה בכלל?

על פי ההלכה היהודית אסור שיהיה בבעלות יהודי חמץ במהלך ימי חג הפסח, התורה מצווה לבדוק את הבית ולבער את החמץ טרם כניסת החג, כפי שכתוב בתורה ולא "יראה לך חמץ".
חומרת איסור חמץ- חמץ הוא מהאיסורים החמורים ביותר בתורה, החומרא מתבטאת בכך שהתורה אסרה אותו באכילה, הנאה, וגם עצם ההחזקת חמץ בבית אף על פי שאינו רואהו מהווה איסור. ניתן לומר שרוב עם ישראל חילונים כדתיים משתדלים לשמור את חג הפסח. באופן רשמי במדינת ישראל לא מוכרים חמץ בחנויות.

הפתרון ההלכתי לאיסור בל יראה ובל ימצא בכדי להתגבר על איסור החזקת חמץ במהלך שבעת ימי הפסח ומניעת הפסד של שרפתו, (ביטול חמץ לא מועיל ע"פ ההלכה לחמץ שמעוניין בקיומו.) יהודים מוכרים את החמץ לגוי קודם כניסת החג. למרות שהחמץ ממשיך להיות בביתנו, הוא לא בבעלותנו אלא בבעלות הגוי, ולא עוברים על איסור התורה "בל יראה ובל ימצא".

בתורה כתוב "ולא יראה לך חמץ" – למדו החכמים שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים.

יום המכירה

הרב נפגש עם הגוי, מוסר לו את הפירוט של כל החמץ הנמכר, הגוי חותם על הסכם רכישת חמץ תמורת סכום נכבד אותו מתחייב לשלם עבור הרכישה.
בכך ועל ידי המכירה לא עוברים על איסור חמץ בחג הפסח.
לאחר החג, הגוי במקום לשלם את יתרת החוב בגין המכירה הוא מקנה ומחזיר את החמץ בחזרה ליהודים.

עד מתי ניתן לקיים מכירת חמץ?
אפשרי לקיים את המכירה כל עוד החמץ מותר בהנאה שזה אומר שעה קודם חצות היום של ערב פסח. הסיבה לכך מכיוון שלאחר שמתחיל זמן האיסור, החמץ אסור בהנאה משמעות הדבר שאין לאדם רשות בחמץ כי התורה הפקיעה אותו מרשותו. כלל הלכתי בידינו אין אדם יכול לבצע פעולה ממונית בדבר שאין לו בעלות מלאה עליו.

הדברים שלא צריכים להכניס לתוך המכירה

מאכלים שיש בהם חשש עירוב חמץ אבל אין התערובת ראויה למאכל אדם, כמו תרופות וכדומה, אין חובה אבל אפשרי להכניס למכירה גם כן.
קטניות למרות שמנהג האשכנזים להחמיר ולא לאוכלם כל שבעת ימי הפסח, לא עוברים עליהם בבל יראה ובל ימצא ולכן אין צורך למוכרם.
סימון המקומות בבית יש לציין בפתק ולסגור היטב את כל המקומות אשר נמכרים לגוי, כדי לזכור במהלך הפסח שהחמץ אינו ברשותנו.

רמת הפירוט בטופס המכירה

יש לפרט את כתובת הבית ומקומות החמץ ניתן לכתוב גם מקומות החמץ בארונות המסומנים בבית, ולסמן על הארונות בפתק "מכור לגוי". הבעייתיות בדרך הרגילה של המכירה ישנם דעות הסוברות שיש בעיתיות במצב שלגוי אין מספיק כסף בכדי לרכוש את החמץ של כל היהודים. למרות שהגוי נותן מקדמה ואת שאר הסכום מעמידים כחוב, אבל מכיוון שהמוכר צריך לגבות את החוב מהגוי וכלל לא בטוח שיהיה לגוי איך לשלם אזי המכירה לא תקפה ומתחילתה לא חלה.

בלשון התלמוד מכונה הדבר "שהמוכר עייל ונפיק אזוזי".

הפתרון

בכדי לפתור את הבעיה תיקן אדמו"ר הזקן להעמיד יהודי נוסף שהוא ערב לתשלום ולא סתם ערב אלא "ערב קבלן".

ההבדל בין ערב רגיל לערב קבלן
ערב רגיל שלקח על עצמו ערבות עבור חוב, רק במצב ולבעל חוב (לדוגמא הלווה) אין כסף לשלם, משתמשים בערב לגבות ממנו, במקום הבעל חוב המקורי.

לעומת זאת ערב קבלן, פירושו של דבר שהיהודי הערב לוקח על עצמו אחריות לשלם את כל הכסף עבור הרכישה של הגוי, ונכנס להיות תחת נעליו של הרוכש.

כלומר מעתה מי שחייבים לו את הכסף, לא ייגש יותר לבעל חוב המקורי אלא ישירות לערב קבלן. מובן אם כן שהרב אשר מייצג את המוכרים=כלל היהודים}, יגבה את התשלום בגין המכירה מהערב, וכלל אין לו יותר עסק של גבית חוב מהגוי.

במילים אחרות
שהגוי רוכש את החמץ קודם הפסח הוא שילם את התמורה במלואה עבור הרכישה. וזה מתבצע על ידי שהגוי מסר ערבות ליהודים המוכרים את החמץ, ובכך המכירה חלה ותקפה ללא כל פקפוק.

האם מכירת חמץ כרוכה בתשלום?

המכירה לא כרוכה בתשלום, אבל מנהג ישראל וראוי בעת מכירת החמץ לתת תרומה.

לאחר קיום מכירת חמץ אונליין, תועברו לדף תשלום מאובטח בו ניתן לתת תרומה לפסח, לפעילות הצדקה וחסד ברחבי הארץ והעולם

מכירת חמץ באופן עצמאי
מכיוון שישנם פרטי הלכות ודינים רבים למכירה, המנהג לא להתעסק באופן עצמאי מול הגוי אלא למנות רב שבקיא בפרטי הדינים והוא יערוך את המכירה מול הגוי.

כניסה למקומות המכורים
מן הראוי להימנע ולא להיכנס למקומות החמץ המכורים לגוי במהלך כל ימי הפסח.

זיכוי הרבים
מצווה גדולה לעודד ולזכות כמה שיותר יהודים יקיימו את המכירה בכדי שלא יכשלו חס ושלום באיסור חמץ "בל יראה ובל ימצא".

השבתת החמץ
מצד דין תורה אין חיוב למכור חמץ, אלא החובה היא לבער את החמץ לחלוטין מביתו וקניינו של האדם. בלשון הפסוק פעולת הדבר מתוארת במילים "תשביתו שאור מבתיכם".

חכמינו ז"ל בתלמוד למידים כי אין ביעור חמץ אלא בשריפה. (ניתן גם לבער את החמץ באמצעות כל דבר שמוריד ממנו את התואר אוכל עד שאינו ראוי למאכל כלב). יוצא אם כן ששורת הדין מחייבת את האדם לגמור ולהשבית את החמץ השייך לו קודם חג הפסח.

שעת הדחק

בזמנים קדומים בהם כמות החמץ לא הייתה מרובה, היה ביכולת האדם לסיים את מלאי החמץ שברשותו עד חג הפסח, והנותר היה מבערו בשריפה בערב פסח.

אמנם מתקופת המשנה ("תוספתא") מצוין מקרה בו יהודי נמצא בערב פסח בספינה יחד עם גוי ובעוד פרק זמן יגיע זמן הביעור ואין ביכולתו לבער, הרי שיכול הוא למכור לגוי את החמץ שלו לגוי תמורת סכום גבוה שבזה רומז הוא שיקנה את החמץ בחזרה אחר הפסח.

כל זה הוא מקרה מצוי של 'שעת דחק', כיוון שהיהודי נמצא בספינה.

היתר הרחבת ביצוע המכירה
אחד מחכמי ישראל מתקופת ה'גאונים' – רב עמרם גאון, הרחיב את המקרה גם לזמן בו אדם אינו נמצא בספינה, אך עליו להקפיד שהמכירה תתנהל כראוי מבחינה הלכתית.

מכירה על תנאי

לדעת הרמב"ם אם אדם ביצע מכירת חמץ בתנאי שהחמץ חוזר לרשותו אחר הפסח, עובר הוא על שני איסורי התורה שנאמרו לגבי חמץ – "בל ייראה ובל יימצא"!

התקבעות מכירת חמץ כדבר קבוע
ניתן לזהות את התקבעות התהליך של מכירת חמץ בצורה שיטתית לפני כשש מאות שנה אצל רבי ישראל איסרלין – מחבר ספר 'שאלות ותשובות' – 'תרומת הדשן'.

רבי ישראל התיר ביצוע של מכירת חמץ אפילו שאינה מתקיימת בשעת הדחק. וכן ציין שניתן לבצע את המכירה אפילו בסכום מועט – ולא בסכום גדול מדי.

המהפכה התעשייתית

אחת הסיבות המרכזיות להתפתחות שיטת מכירת חמץ' ותהליך קביעתה כהליך בלתי נפרד מההכנות לחג הפסח הוא בעקבות תהליכי התיעוש והייצור המאסיביים שהביאה המהפכה התעשייתית בכנפיה.  בעוד שבזמנים קדומים הייתה בידי בעל החמץ יכולת לסיים את מלאי החמץ שברשותו קודם הפסח.

כמובן שהדבר אינו רלוונטי למי שמחזיק ברשותו מפעלים וקווי אספקת חמץ בכמות מסחרית.

התנגדות לביצוע הליך מכירת חמץ
אמנם, על אף כל האמור, ישנם כמה מגדולי ישראל בתקופת ה'אחרונים' שהתנגדו להליך המכירה כפי שהוא כיום. חלקים מתוכם אף מקפידים שלא לקנות דברים מחמץ שנטחן קודם הפסח ונמכר לגוי. לאור זאת ישנם מפעלים רבים המקפידים שבקו הייצור של מאפי חמץ הדברים יאפו מקמח שנטחן לאחר חג הפסח.

המשאיר בביתו חמץ אף על פי שאינו אוכלו, עובר בכל רגע בשני איסורים, "בל יראה" "ובל ימצא". מכירת חמץ הינה מכירה גמורה, ואינה רק למראית העין, ולכן אם ירצה הגוי לבא וליטול מן החמץ בפסח, יש לאפשר לו לקחת, ואחרי הפסח באים עימו חשבון על מה שלקח. (אמנם אין זה מצוי כלל שהגוי לוקח מן החמץ)

בנוסף יש לעשות ביטול חמץ בערב בדיקת חמץ ולמחרת בשריפת חמץ, כפי שמובא בסידורים.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!