ו׳ בשבט ה׳תשפ״ד

חשבונית החיים

ליל שבת, כולנו עומדים בבית- הכנסת ואומרים בקריאת שמע: "אני
ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים". מיד לאחר מכן
מזכירים: "המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוצא את עמו ישראל
מתוכם". מגיעים הביתה, עושים קידוש ואמורים: "זכר ליציאת
מצרים". לאחר מכן בברכת המזון אומרים: "נודה לך… על שהוצאתנו
מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים". אומרים קריאת שמע שעל המיטה,
ושוב מזכירים את יציאת מצרים, ולאחר מכן בבוקר עשרות פעמים…
שואל הגר"ש ברוועדה זצ"ל: וכי יש לנו זיכרון קצר שכמעט בכל פעולה
צריכים להזכיר לנו שיצאנו ממצרים? מה העניין להזכיר כל כך הרבה?
לא מספיק פעם אחת ביום? מתרץ הגר"ש ברוועדה תירוץ נפלא:
"הבסיס של עבודת ה' הוא הכרת הטוב. הכרת הטוב לה' על כך שנותן
לנו חיים בעולם המיוחד שלו. שאיננו דומם או צומח אלא בני אדם,
ומעל הכל יהודים – העם הנבחר שלו!. התורה כאן מלמדת אותי שכל
מה שבורא עולם הוציא אותי ממצרים זה כדי שאחיה תמיד
בהרגשה של הכרת הטוב, שהיא תהפוך לחלק מחיי – כמה אני חייב
לה' על כל רגע שאינני עבד, שאני חי, נושם – שכך נראה יהודי.
להזכיר תמיד שאני אסיר תודה לה' וכך אתעורר להשיב לה' על הכל!".
לפנינו מעשה מדהים ומרגש שאירע בתקופת ה'קורונה': "היה זה עם
תחילת התפרצות נגיף הקורונה. מאות אלפי נדבקים ברחבי העולם
מידי יום, אלפי מתים וכל העולם בפחד האם הגיע סוף העולם?…
יהודי יקר בן 39 מארה"ב נדבק בנגיף המסוכן אחר שפיתח תסמינים.
בני משפחתו חששו עד למאד לחייו עקב גילו המתקדם, והבהילוהו
במהירות אל בית החולים. הרופאים הבחינו במצוקה נשימתית של
הישיש היהודי, והחליטו לחברו למכונת ההנשמה. בני המשפחה קרעו שערי שמים,
ובחסדי ה', לאחר יום אחד שהיה מחובר למכונות ההנשמה, חל שיפור והוא נשם
לבדו בצורה תקינה. הוא נותק ממכונת ההנשמה ונשאר
למעקב בבית החולים. לאחר כמה ימים, החלים מהנגיף בחסד ה'
והשתחרר מבית החולים. מקובל במערכת הרפואה האמריקאית,
כשאדם יוצא מבית החולים, מגישים לו חשבונית המפרטת את עלות הטיפול.
בדרך כלל, לרוב האנשים יש הסדר עם חברת הביטוח שמשלמת את כל החשבון.
אלא שדא עקא, והיהודי הקשיש לא היה תושב האיזור, ולכן לא היה מבוטח באותו
בית חולים. מיד בהגיעו ליציאה מבית החולים, הוא
מקבל חשבונית הכתוב בה: "עלות יום שלם של חיבור למכונת הנשמה הינו בסך
של .$1,111 יש להסדיר את התשלום ביציאה מבית החולים אצל המזכירות".
הסכום כולל את השימוש בציוד יקר והטיפול המסור של הצוות הרפואי.
היהודי בן ה39- מביט בחשבונית עם הסכום לתשלום: $1,111 )כ- 00,111 ₪(,
ומתחיל לבכות. הצוות ובני המשפחה הבחינו כי הוא עומד ליפול, ורצו מהר
לתת לו כסא לנוח ולהירגע. לא היה אדם שנותר אדיש למראה יהודי
קטן בן 39 בוכה ללא הפוגה עם חשבונית בידיו. הרופא שטיפל בו הוקפץ למקום,
וניסה להרגיעו: "ידידי, אל תדאג, סביר להניח שהביטוח שלך ישלם
את הכל, וגם אם אין לך ביטוח, יפרסו לך את הסכום לתשלומים נוחים
שיימשכו עד שתהיה בן 021 שנה. נעזור לך במצוקה הכלכלית!".
הישיש חייך אל הרופא מבעד לדמעות והעיניים האדומות ואמר לו: "לא! אינני
בוכה בגלל התשלום. אשלם את הכל. אין לי בעיה ממונית. אני בוכה בגלל
דבר אחר: עשיתי חשבון, כיום אני בן 39 שנה. זאת אומרת שאני חי על פני
כדור הארץ כבר למעלה מ99- אלף ימים. במשך כל אותם ימים לא הייתי
זקוק למכשיר הנשמה!. הקב"ה שברא אותי, נתן לי את
היכולת לנשום באופן עצמאי ללא שום קושי. עשיתי חשבון שאם בורא עולם
יגיש לי חשבונית, אצטרך לשלם לו על כל הימים שהוא הנשים אותי,סכום
העולה על 061 מיליון דולרים!!!. ומה עם 'התמיכה הרפואית' המקיפה
שנתן לי הבורא הרחמן במשך 39 שנותיי? כמה עולה יום שבו מערכת
העיכול פעלה כשורה? כמה עולה יום שבו מחזור הדם מתפקד בלי הפרעות?
כמה עולם יום של פעילות לבבית תקינה וסדירה ללא אירועים לבבים או
כרישי דם? כמה עולה יום שבו הבורא דואג שהגוף שלי יהיה מאוזן ושכל
המערכות יתפקדו יחד בהרמוניה?… אי אפשר בכלל לספור את כמות
הדולרים שאני חייב לשלם לקב"ה, על החסד שגמל עמי ב39- שנות חיי",
עצר היהודי הישיש ושוב פרץ בבכי, "חשבתי לעצמי: האם החזרתי לו משהו
על כל זה? האם כל העבודה שעבדתי אותו מאז היותי לאיש ועד היום הזה
מגיעה לקצה קצהו של החסד העצום שהוא גומל עמי בכל רגע ורגע? האם
אני מרגיש שאני מחויב אליו מספיק בהתאם לטובה העצומה שהוא גמל
עמי?, על כך אני בוכה!", סיים הקשיש את דבריו הנוקבים, והותיר את הרופא
הגוי מבולבל עם המון חומר למחשבה.

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

"יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד" 

הפיצו לקירוב הגאולה.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!