על פני כל אחיו נפל, וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק, "נפל" פירש רש"י ישכון, אבל הבעל הטורים אומר לשון נפילה, וזה הסמיכות לאלה תולדות, שכשתפול מלכות ישמעאל אז תצמח מלכות בית דוד.
הארמי אותיות הרמאי (בעל הטורים).
ויעתר יצחק לה'. שואלים המפרשים למה כתוב ויעתר ולא כתוב ויתפלל, ומפרשים שהתפלל חזק, ויש להבין למה היה צריך להתפלל בחוזק, ומפרשים שאם היה נולד עשו לפני זה היה צריך אברהם למות מקודם, כי הרי כשעשו היה בן 15 אז מת אברהם שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה, לכן היה צריך להתפלל הרבה, כי מן השמים עיכבו שעשו לא יולד לפני כן, שלא יצטרך אברהם למות כמה שנים לפני הזמן.
ומוסיף הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ויעתר לו ה' בגימטריה חמש שנים (748). שאברהם היה צריך לחיות 180 שנה כמו יצחק, ומת חמש שנים לפני הזמן.
ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי. ומפרש רש"י כשהיתה עוברת על פתחי תורה יעקב מפרכס לצאת וכשעברה על פתחי עכו"ם עשו מפרכס לצאת. ושואלים המפרשים דבשלמא עשו מובן שרצה לצאת לעבודה זרה ולא ללמוד עם המלאך, אבל יעקב למה רצה לצאת הרי למד עם המלאך קודם שנולד, ומתרצים שיותר טוב לצאת לעולם ואפילו לוותר על לימוד עם המלאך, מלהיות עם עשו במקום אחד.
שני גוים בבטנך. ומפרש רש"י שעתיד לצאת מהם אנטונינוס ורבי. ומסביר הכלי יקר שרבקה זכתה לזה שהיתה מתפללת שיצאו ממנה בנים צדיקים, וכמו שכתוב ותלך לדרוש את ה' ששאלה מה הועילה תפילתה, ואמר לה שם שהועילה תפלתה שמעשו יצא אנטונינוס ונירון קיסר שיצא ממנו רבי מאיר, (אבל מהגר אין שום גרים שאינם מתגיירים עד היום הזה).
הרבי אמר לתלמידים "ורב יעבוד צעיר". אם אתה רוצה לגדול רב, צריך אתה להתחיל לעבוד מצעירתך.
ויקראו את שמו עשו. אומר הבעל הטורים שעשו גימטריה שלום, שאם לא היה הגימטריה שלו שלום היה מחריב את כל העולם.
ויקרא את שמו יעקב. כתוב בדעת זקנים לבהתו"ס שהאותיות של יעקב מרמזים, י' כנגד עשרת הדיברות ע' כנגד שבעים זקנים ק' כנגד בית המקדש שהיה גבוה מאה אמה ב' כנגד שתי לוחות הברית.
ויגדלו הנערים. כתוב בדעת זקנים בשם הירושלמי, עשו הרשע מגיל י"ג שנה ועד גיל חמש עשרה שנה חטא בצינעא, ואח"כ כבר חטא בגלוי.
"ויעקב איש תם". אומר רש"י מי שאינו יודע לרמות נקרא תם, יעקב לא היה תם. רק איש תם, יודע מתי כן ומתי לא, אומרים בעלי המוסר שיעקב כתוב שהוא בבחינת אמת. כמו שנאמר תתן אמת ליעקב, ואנו רואים שכמה פעמים הלך בדרך ערמה, 1. לקח את הבכורה. 2. לקח את הברכות. ואצל לבן עם המקלות. כי אנחנו לא יודעים מה זה אמת. והצדיק יודע מתי ללכת ישר ומתי ללכת בערמה.
ויאהב יצחק את עשו. "ויאהב" לשון עבר כי זה היה רק זמני עד הברכות שקיבל יעקב, ואצל רבקה כתוב "אוהבת" לשון הוה בלי שום הפסק.
הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל מבאר למה נקרא יעקב בחיר שבאבות, מפני שכתובויאהב יצחק את עשו, ואם התורה כותבת כן הרי היתה האהבה של יצחק לעשו אהבה אמיתית וניכרת, ובכל זאת כשיעקב ועשו היו יוצאים בבקר כל אחד לדרכו, יעקב הלך לעבודת ה' לעסוק ביגיעת התורה ובתפלה ועשו הולך למעשיו הרעים, ובערב כשחזרו היה יצחק מראה את האהבה לעשו וליעקב לא שם לב כלל, וכך היה במשך תקופה ארוכה, והרי היה צריך יעקב לחשוב שבודאי יצחק שהוא גדול הדור והוא מחזק רק את עשו, ואותו לא, אולי דרך עבודתו שלא כהוגן, ובכל זאת לא שם לב לזה ועמד בחוזק ובתמידות בדרכו, על אף שרואה שיצחק מתייחס רק אל עשו, ולכן נקרא בחיר שבאבות שהיה בנסיון תמידי קשה מאוד, ובכל זאת עמד בתומתו.
הלעיטני נא מן האדום וכו'. שואלים המפרשים הרי "נא" הוא לשון בקשה בדרך ארץ, וכי דרכו של עשו לדבר בלשון נימוסי כל כך, ועוד מקשים איך קרא לעדשים אדום, והרי דרכם של עדשים כל מה שמתבשלים יותר נהיים ירוקים, והתירוץ הוא שהפירוש של נא הוא שאינו מבושל כדי צורכו, וכמו שכתוב בקרבן פסח אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל אלא צלי, הרי ד"נא" הוא מלשון בישול שלא כדי צרכו, וזה מה שהתכוין עשו, ולא היתה כוונתו לדבר בלשון יפה אלא לרמז ליעקב שיתן לו לאכול עוד לפני שיגמר להתבשל כדרך הגזלנים שאוכלים מיד כשנתבשל שליש בישול, ולכן אמר אדום שעדיין לא נהיו ירוקים מרוב בישול.
האדום האדום הזה. מפרש הדעת זקנים למה כתוב אדום שתי פעמים, אלא אדום אחד היתה לו כוונה על האוכל שהוא אדום, והאדום השני כיוון על עצמו שהוא אדום.
"הלעיטני נא מן האדום". ר"ת המן, כמו שעשו מכר את הבכורה עבור לחם ונזיד עדשים, כךהמן נמכר למרדכי עבור כסף.
חז"ל אומרים שחמש עבירות עבר עשו באותו היום, הרג את הנפש, עבר עבירה עם נערה המאורסה, כפר בעיקר, ושט את הבכורה, פירוש ביזה את הבכורה, כפר בתחיית המתים.
עקב אשר שמע אברהם בקולי. עקב בגימטריה 172, מכאן ראיה שבן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו, שהרי אברהם חי 175 שנה ומאחר שעברו עליו ג' שנים מיד שמע אברהם בקול ה'.
וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. וקשה מהו הסיום של "ויברכהו ה'" הלא כתוב כבר מאה שערים, ומסביר הספורנו שאפלו שצמחו הרבה והיה ראוי שימכרו בזול מחמת הריבוי, בכל זאת היה יכול למכור עוד בדמים יקרים וזהו ויברכהו ה'.
וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו וכו' ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו. ומפרש רבינו בחיי שמכאן ראיה שאין לשנות מדרך אבותיו, וזה הפירוש כשמות אשר קרא להן אביו על פי מסורת אבותיו.
שלוש בארות חפרו עבדי יצחק, והבאר הראשונה מכוונת כנגד בית ראשון ונחרב, לכן נקראעשק, והבאר השניה מכוונת כנגד בית שני ולכן נקראת שטנה, והבאר השלישית מכוונת כנגד בית שלישי, ולכן נקראת רחובות ופרינו בארץ (רמב"ן).
בשני הבארות הראשונות כתוב ויחפרו עבדי יצחק, ובשלישי כתוב ויחפור שיצחק לבד חפר, והטעם שמקודם חפרו עבדי יצחק ולא היה בזה ברכה, ולכן אח"כ חפר יצחק בעצמו ואז ראו ברכה.
החפץ חיים אומר שמהבארות אפשר ללמוד דרך בעבודת ה', שבתחילה חפרו ולא הצליחו ונקרא שמו עשק, ובפעם השניה גם לא הצליחו ונקרא שמו שטנה, רק אח"כ חפרו ואז היהרחובות, ואז ופרינו בארץ, כמו כן תלמיד שבא ללמוד תורה אפילו שבתחלה אינו רואה הצלחה מ"מ אין לו להתייאש, כי בסוף באמת יצליח.
ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עמך. מפרש התרגום יונתן שמיד כשהלך יצחק מגרר נתייבשו כל המעינות והאילנות לא נתנו פירות, אז הם הבינו שזה קרה בגלל שגירשו את הצדיק, לכן אמרו ראו ראינו שה' אתך.
אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום וכו'.מסביר הדעת זקנים משל לאריה שנתקע לו עצם בגרון, והודיע שמי שיצליח להוציא לו העצם יתן לו עושר רב, בא עוף אחד שנקרא אגרון שיש לו צואר ארוך, והכניס את פיו בתוך פי הארי והוציא לו את העצם, וכשביקש אח"כ את שכרו, אמר לו הארי איך אתה לא מתבייש לבקש ע"ז שכר, הרי יש לך השכר הגדול ביותר שהיית בפי הארי וניצלת ממות בטוח, כמו כן אמר אבימלך ליצחק דרכנו הוא שכל מי שבא אצלנו וממון רב בידו שמזיקים לו, ולך לא נגענוך.
וצודה לי ציד. למה כתוב ה' במלה צָיִדה, שיצחק למד איתו חמש הלכות שחיטה, שהיה, דרסה, חלדה, הגרמה, עיקור.
ויבא לו יין וישת. אומר המדרש שהמלאך מיכאל הביא לו היין, ויעקב נתנו ליצחק, נמצא שהיו כאן שתי הבאות, המלאך הביא ליעקב ויעקב הביא ליצחק, ולכן יש על ויבא לו מרכא כפולה רמז לשתי הבאות.
יעבדוך עמים. "עמים" ר"ת ע'מון מ'ואב י'ון מ'צרים.
מי אפוא הוא הצד ציד. אומר הדעת זקנים "מי אפוא" שיצחק שאל אחר שראה גיהנום פתוחה תחתיו, את מי צריך לאפות בגיהנום, ורוח הקודש אומרת הוא הצד ציד הכוונה לעשו, ויצחק אמר לעשו ולכה אפוא אם מגיע לך להיאפות בגיהנום מה אעשה בני, מה אני יכול לעזור לך וכי אפשר ליתן לך הברכות?. (איפה לשון אפיה).
יצחק אמר לעשו ואוכל מכל. אומר המהרי"ל דיסקין שיצחק אמר לעשו כבר אכלתי את האפיקומן ואסור לי להמשיך לאכול, שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ומוסיף ע"ז הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בא אחיך במרמה, "במרמה" בגימטריה אפיקומן 287, שיעקב נתן בכוונה ליצחק אפיקומן, שלא יוכל לאכול מתבשילי עשו.
כתוב בתרגום יונתן שעשו מצא כלב ומזה עשה תבשיל והביאו ליצחק.
ויעקבני זה פעמים. צריך להבין את הלשון "זה", אומרים המפרשים שבאותו הכלי שבישל יעקב את העדשים ביום שמת אברהם, באותו הכלי בישלה רבקה אז את המטעמים ליצחק בשעת הברכות, ועשו הכיר את הכלי שזה אותו הכלי, ועל זה התכוון עשו לומר זה פעמיםשעם הכלי הזה עקבני פעמיים. ועוד רואים מזה שצדיקים חביב עליהם ממונם ושומרים על כליהם.
הנה משמני הארץ יהיה מושבך. אומר רש"י שזו איטליאה של יון. שואלים הלא יצחק נתן כבר הכל ליעקב ואיך יכול עוד לתת ברכה ומתנה לעשו. ומתרצים שחז"ל אומרים כיון שנשא שלמה את בת פרעה בא גבריאל ונעץ קנה בים ונעשה איטליה של יון, ויצחק כשנתן את הברכות ליעקב עדיין זה לא היה בעולם ולא זכה בזה.
מפני מה ניתנו הברכות ליעקב רק דרך מרמה, ושיצחק יחשוב שהוא עשו, ולא ניתנו הברכות לכתחילה ליעקב, והתירוץ הוא שאם יבוא פעם המקטרג ויטען שישראל לא שומרים את התורה כמו שצריך, יהיה לסניגור פתחון פה שיצחק נתן את הברכות ליעקב בחושבו שהוא עשו ולא כשהוא יעקב, אם כן בוודאי מגיע לישראל הברכות בכל מצב שהוא אף באופן שהם מתנהגים ח"ו לא כמו יעקב.
יקרבו ימי אבל אבי. מסביר הכלי יקר מפני שאבל אסור ללמוד יוכל להתגבר על יעקב, שהרי יצחק אמר 'והיה כאשר תריד' שיעקב לא ילמד תורה, ופרקת עלו.
וישמע יעקב אל אביו ואל אמו. וצריך להבין מה הפירוש לאביו ולאמו, והתירוץ הוא שהיה כאן שני ציוויים, אביו אמר לו קח אשה מחרן, ורבקה אמרה לו קום ברח מכאן מעשו לחרן, וזה שכתוב וישמע יעקב אל אביו דהיינו לקחת אשה, ואל אמו לברוח לחרן.