כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ג

חידושים לשולחן השבת פרשת מקץ כניסה שבת, יציאת השבת

ויהי "מקץ" שנתיים ימים. אחז"ל כל מקום שאמר ויהי הוא לשון צרה חוץ וכו' והיינו אם ח"ו נמצאים בימי צרה אז העצה היא לקיים צ'ום ק'ול מ'מון ר"ת ,מקץ, שהם תשובה תפלה וצדקה ועי"ז שנתיים ימים ישתנו הימים לטובה, ושנתיים לשון שינוי.

המפרשים שואלים, כתוב שמחנו כימות עניתנו שה' יחזיר לנו שמחה כמו שקבלנו הצער, והלא אנחנו כבר בסוף האלף הששי ואיך נקבל שכר כמו הזמן של הצער, הלא הצער היה כל כך הרבה שנים, ומתרצים שכל יום יהיה לעתיד ארוך כמו שנה וזה מרומז בפסוק ויהי מקץ שנתיים ימים, כלומר בסוף בימי המשיח יהיה כל שני ימים כמו שתי שנים וזה שכתוב "שנתיים" שתי שנים "ימים" כמו שני ימים כל יום כמו שנה. ויש מוסיפים שע"ז אנו מבקשים בסוף איכה 'למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים', היינו מדוע הקב"ה מאחר את הגאולה ויצטרכו להיות ימים ארוכים, 'השיבנו ה' אליך ונשובה', ואז יוכל להיות 'חדש ימינו כקדם' שהימים יהיו רגילים כימי קדם.

ותבלענה השבלים הדקות. שואל הדעת זקנים שהרי חז"ל אומרים שלא מראים בחלום דבר שלא יתכן להיות, כמו למשל שאין מראים בחלום פיל נכנס בחור של מחט, ואיך יתכן שפרעה ראה בחלום דבר מוזר כל כך שהדקות יבלעו את הבריאות, אלא ביאר שהפירוש שלותבלענה היינו שכיסו השבלים הדקות את היפות, וכמו שכתוב בפ' במדבר ולא יראו כבלע את הקודש, שהוא לשון כיסוי.

כתוב ויריצהו מן הבור ולא כתוב ויעלוהו מן הבור, והטעם הוא שמכיון שהגיע זמנו של אדם ליגאל, מריצים אותו מהר בלי שום שיהוי זמן, שה' אינו נותן צער מיותר, וכמו כן היה בגאולת מצרים, שכתוב ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם כיון שכבר הגיע זמן הגאולה.

חז"ל אומרים שכשיוסף יצא מבית האסורים היה ראש השנה, ונשאלת השאלה איך יתכן שגילח יוסף את שערותיו, ואפשר לומר שזו כוונת רש"י שמפרש שגילח מפני כבוד המלכות,שלכן היה מותר לו.

פרעה חלם שהוא עומד על היאור, והוא רצה לנסות את יוסף, לכן אמר לו שהוא עומד עלשפת היאור, ואמר לו יוסף שבאמת חלם על היאור ולא על שפת היאור, וזה שאנו אומרים בשיר של יום חמישי "שפתלא ידעתי אשמע פירוש לא חלמת שפת.

הדעת זקנים מפרש על התיבות יהיו שבע שני רעב שהוא מלשון תפלה, שיוסף התפלל שהרעב יהיה רק שבע שנים, שבאמת היה צריך להיות 42 שנים רעב, 7 של שבלים, 7 של פרים, ומה שפרעה סיפר עוד 14, ומה שיוסף פתר לפרעה עוד 14, סך הכל 42 שנים, ויוסף התפלל שיהיו רק 7 שנים, ויעקב התפלל שיהיו רק 2 שנים, נמצא שנחסרו משנות הרעב 40 שנה, ואכן חזרו הארבעים שנה רעב למצרים אח"כ כמו שכתוב בירמיה והיה מצרים לשמה מ' שנה.

כתוב בחז"ל שהמלאך גבריאל לימד את יוסף ה-70 לשון ולא קלטם יפה, עד שהוסיפו לו אותה', וזה שכתוב עדות ביהוסף שמו.

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם. שואלים המפרשים למה יעץ יוסף לפרעה, הלא פרעה בקש ממנו רק פתרון ולא עצות לדבר, ומתרצים שהרי בפסח נידונים על התבואה ואיך יתכן חלום על התבואה בראש השנה, ולכן אמר לו יוסף שמכיון שחלם בראש השנה על התבואה, כנראה שאיזה אדם צריך לעלות לגדולה בגלל זה שבראש השנה דנים את האדם מי ישפל ומי ירום, וזה שאמר יוסף "ועתה" למה חלמת דוקא עתה בראש השנה, להראות שצריך למנות איש מוכשר לכך.

וזה גם מרומז ב"ויקץ פרעה", שפרעה ראה בחלום את עצמו שהוא הקיץ, וזה שאמר לו יוסף מה שחלמת שהקצת בחלום סימן שאתה צריך להיות דואג ועירני למנות איזה בן אדם על מצרים, ולכן העצה שייכת לחלום.

פרעה נתן ליוסף שם צפנת פענח, פירוש מגלה צפונות, ושואלים שהרי היה צריך להיות השם הפוך פענח צפנת, שפענח הפירוש מגלה וצפנת הפירוש צפונות, ומפרשים שזה שזכה יוסף לגלות נסתרות זה רק מפני שהיה צפון ונסתר, ולכן כתוב צפנת פענח.

כתוב במדרש שיוסף לא הלך לאכול בכל יום עד שגמר למכור לכל המצרים את התבואה של אותו היום, מזה אנו רואים את גדלות יוסף שלא חשב על עצמו כלל ודאג רק לאחרים.

יש אומרים שמן השמים סיבבו שיקראו אותו צפנת פענח, שלא ירגישו האחים שהוא יוסף, שאם כולם יקראו אותו יוסף אולי ירגישו האחים בזה שהוא יוסף, אבל צפנת פענח לא ידעו האחים שיוסף נקרא כך.

מובא בספר למשמעות שפרעה נתן ליוסף 11 מינויי כבוד, 1. אתה תהיה על ביתי, 2. ועל פיך ישק כל עמי, 3. ונתן אותו על כל ארץ מצרים, 4. טבעת, 5. בגדי שש, 6. רביד הזהב, 7. מרכבת המשנה, 8. קריאת אברך (אב בחכמה רך בשנים), 9. ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו (למלחמה), 10. שם-צפנת פענח, 11. אשה-אסנת.

הדעת זקנים מפרש שיוסף קרא לו אפרים על שם 2 פעמים אפר אברהם ויצחק, אברהם היה יכול להיות אפר בכבשן האש, ויצחק בעקידה, ובגלל זה נקראו כל ישראל על שם אפריםכמו שכתוב הבן יקיר לי אפרים, מפני שכלל ישראל מקורם הם ממסירות נפש של אבותינו אברהם ויצחק. וירא יעקב כי יש שבר במצרים. אומר רש"י שיעקב הרגיש שיוסף חי, "שבר" ר"ת ש'ם ב'ן ר'חל.

למה אמר יוסף לאחיו שהם מרגלים, יש אומרים שאמר להם שהם מרגלים כדי שיפחדו להסתובב בחוצות, שאולי ישאלו לאנשים, ויוודע להם שהוא יוסף.

ר"ת מרגלים מ'אמי ר'חל ג'נבתם ל'ישמעאלים י'וסף מ'כרתם.

ויקרעו שמלותם. כתוב במדרש שבגלל זה נקרע ונחלק חלקו של מנשה בארץ ישראל, שחלק אחד הוא מעבר לירדן מזרח וחלק אחד מעבר לירדן מערב, מפני שמנשה היה הממונה של יוסף והוא גרם לאחי יוסף לקרוע את בגדיהם לכן נחלק חלקו.

נתן לכם מטמון וגו' ויוצא אלהם את שמעון. רמז בפסוק שר' שמעון בר יוחאי יגלה מטמון וזה הזוהר הקדוש שהוא סודות התורה.

ויאמר ראובן אל אביו את שני בני תמית וגו'. אומר המדרש שבגלל המילים האלו מתו דתן ואבירם שהם נכדי ראובן, ומזה רואים כמה צריכים להיות זהירים בכל דיבור שמוציאים מהפה.

עלי היו כולנה. אמר יעקב, שרבקה רמזה לו בעת שהכינה לו את המטעמים ליצחק עלי קללתך בני, "עלי" ר"ת ע'שו ל'בן י'וסף, ולא יהיה לו יותר צער, ולכן אמר עלי היו כולנה.

בקטן החל ובגדול כלה. מפרש המדרש בגדול זה שמעון ובקטן זה בנימין, ומפרשהמהרי"ל דיסקין למה באמת חיפש רק אצלם, וביאר שלכל האחים היתה להם טענה חזקה של ק"ו, אם הם החזירו את הכסף שמצאו באמתחותם ולא החזיקו אצלם למה יגנבו את הגביע, אבל שמעון לא היתה לו טענה זאת שהרי היה בבית הסוהר, וכן בנימין בא רק עכשיו, לכן חיפש רק אצל שמעון ובנימין.

טבת ר"ת תבוא ברכת טוב.

מקובל שהיארצייט של אברהם אבינו הוא בר"ח טבת, תקבר בשיבה טובה ר"ת טבת, וי"א שזה היה בר"ח.

 

חנוכה

 

ואני והנער נלכה עד "כה" אברהם אבינו רמז על כה כסלו. (מאור עינים)

ויהי מקץ שנתים ימים. ר"ת "ויהיו'כל י'שראל ה'נרות י'דליקו, "מקץמ'דליקים ק'ודם צ'את, "שנתיםש'מאל נ'ר ת'דליק י'מין מ'זוזה, "ימיםי'ש מ'וסיפים י'ש מ'ורידים וזה מחלוקת ב"ש וב"ה.

בסוף כל פרשה מונה המספר של כמה פסוקים יש בפרשה זו, אבל בפרשת מקץ מונה גם הפסוקים וגם התיבות שהם אלפיים וכ"ה תיבות, ומפרש הגר"א בגלל שפרשת מקץ בדרך כלל חל בחנוכה, ובחנוכה מדליקים נרות 8 ימים, ונר גימטריה 250, ושמונה פעמים נר-250 יוצא 2000, "כ"ה" פירוש מתחיל בכ"ה כסלו וזה שהוא מונה אלפיים וכ"ה תיבות.

טבח והכן. רמז לעשות סעודה בחנוכה, שאם נצרף את האות ח' של המלה טבח לתיבהוהכן יצא חנוכה.

הרב חיים יהודה יעקובזון זצ"ל מסביר מה ששואלת הגמרא מאי חנוכה, ומפרש רש"י ששאלת הגמרא על איזה נס קבעוה, וקשה מה הפירוש על איזה נס וכי כמה נסים היו, ומתרץ בגלל שבזמן בית שני היו עוד חגים זכר לניצחון מלחמות ישראל שהיו אז בתקופה ההיא, ואח"כ ביטלו אותם מפני שביטלו מגילת תענית, וזה ששואלת הגמרא שאם חג החנוכה הוא בגלל המלחמה והניצחון עם מלכות יון, הלא קיימא לן שביטלו מגילת תענית, אלא מתרצת הגמרא העיקר בגלל נס פך השמן. ונוסף לזה גם ניצחון המלחמה.

רמז על 3 ברכות של חנוכה, "עשה לך שרף" זה ברכת להדליק נר (של) חנוכה, "ושים אותו על נס" זה ברכת שעשה נסים, "וראה אותו וחי" זה ברכת שהחיינו.

בחנוכה מדליקים 44 נרות עם השמש, וזה מרומז במלה "נחמדנר חנוכה מ"ד נרות, ונחמד מרמז על כלל ישראל שהם נחמדים למעלה ונחמדים למטה.

כתב בשערי תשובה שביום ששי צריך להתפלל מנחה לפני הדלקת נר חנוכה, בגלל שתפלת מנחה היא כנגד קרבן תמיד של בין הערבים, ואחר הקרבת התמיד היתה הדלקת המנורה, ונר חנוכה זה זכר להדלקת המנורה, וזה מרומז בר"ת "מנחהממנחה נ"חנרחנוכה ה'-הדלקת נר שבת.

כתוב בספרים שחנוכה הוא סיום של אלול וימים נוראים, וזה מרומז בפסוק תשב אנוש עד דכאדכא בגימטריה 25 רמז על כ"ה כסלו, והעיקר הוא בזאת חנוכה שהוא הסיום, ורמז לזה בזאת יבוא אהרן אל הקודש.

שמחת זאת חנוכה כמו סיום שמחת גמר מצוה.

תירוץ של ה"חתם סופר" על קושית ה"בית יוסף" למה מדליקים ח' ימים, הרי ביום הראשון לא היה נס, שכתוב והדליקו נרות בחצרות קדשך כשבאו החשמונאים בבית המקדש וטימאו את ההיכל בפנים ולכן הדליקו את המנורה בחוץ, וידוע שבחוץ מושך יותר שמן בגלל הרוח ולכן הלהבה יותר גדולה ומה שהיה בשביל נר אחד שמן זה רק להדלקה בפנים במקום סגור, אבל בחוץ צריך יותר שמן, אם כן גם יום הראשון היה נס.

עוד רמז על נרות חנוכה, כתוב להעלות נר תמיד רמז לבית הלל שסוברים מוסיף והולך,וסופי תיבות להעלות נר תמיד תרד רמז לבית שמאי שסוברים פוחת והולך.

המדקדקים מעוררים שצריך לומר "נַעַשָׂה" נס לשושנים תחת השׂ' קמץ שזה לשון עבר כמולא נַעֲשָׂה עמו דבר, ואם אומרים "נַעֲשֶׂה" הוא לשון עתיד כמו נעשה ונשמע.

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

"יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד" 

הפיצו לקירוב הגאולה.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!