י״ז במרחשוון ה׳תשפ״ג

חידושים לשולחן השבת פרשת וירא וכניסה ויציאת השבת

פרשת וירא

מכתבי המקובל הרב יעקב עדס שליטא
בענין מסירות נפש לעבודת ה' והתיקונים בעולמות העליונים בעבודת הנפש.

פרשת וירא פרק י"ח בהכנסת אורחים של אברהם
בענין השכר הגדול שקיבל אברהם אבינו על טרחתו בהאכלת המלאכים ובמה שיש ללמוד מזה לעניני ההנהגה במצוות
ענף א.
א. בגמרא במסכת בבא מציעא דף פ"ו מבואר שבזכות שהאכיל אברהם אבינו את האורחים במעשה הנזכר בפרשה כאן זכו בני ישראל למן ארבעים שנה ולעוד דברים עיין שם
ב. והעירו בזה אמאי תלו חז"ל הדבר דוקא בזה והרי מבואר בחז"ל שכך היתה מידתו של אברהם אבינו בכל הזמנים להאכיל לרעבים ולגמול חסדים בהפלגה רבה
ג. ויש להוסיף שגם בתורה חזינן שזה המעשה חסד שנכתב בפירוש אצלו ובדרך כלל מה שנכתב בתורה יותר באריכות מורה על חשיבות הענין כמו שכתב בספר קובץ שיעורים חלק ב' ללמוד זה ממאמר חז"ל דיפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים שלמדוהו מהאריכות כמבואר ברש"י לקמן בפרשת חיי שרה בפרק כ"ד פסוק מ"ב ומתוספות קידושין דף ט"ו ע"ב סוד"ה יגאלנו בדברי המהר"י עיי"ש
ד. ושמעתי ליישב דכיון שכאן היה במסירות נפש ביום ג' למילה והיה המילה בזקנה וטרחתו בזקנה וכו' ולכן מכח המסירות נפש היתה הזכות יותר גדולה
ה. ויש בדבר התעוררות למעשה בקיום המצוות במסירות נפש בין במצוות שבין אדם לחברו ובין במצוות שבין אדם למקום
ו. ובטעם הדבר שמצוה במסירות נפש כוחה יותר רב הטעם הפשוט הוא מפני ריבוי ההקרבה עבור השם יתברך ועוד יש בזה טעם נוסף שכשאדם עושה דבר במסירות נפש הרבה פעמים נעשה זה יותר במיצוי הנפש בבחינות היותר פנימיות של הנפש ועל ידי זה התיקון יותר גדול וגבוה כמבואר בספר נהר שלום בדרוש מלביש ערומים והנותן ליעף כח עיי"ש דבריו
ענף ב.
א. ועוד יש להוסיף בזה דהנה כתיב במן בפרשת בשלח הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ופירשו חז"ל שהוא בזכות סעודה זו שנתן אברהם אבינו במסירות נפש
ב. ומאידך גיסא בהמשך הפרשה בסדום ועמורה כתיב אש וגפרית מן השמים ופירשו חז"ל [הובא ברש"י על התורה] שמהגורמים המרכזיים היה מעשה כשאסרו אנשי סדום ליתן צדקה ואשה אחת נתנה מזון לעני והרגוה במיתה משונה שהוא כעין מסירות נפש להיפוך מחסד
ג. ויש לומר דכהמעשים נעשים במסירות נפש ובחריגה מגדרי הטבע הרגילים כוחם רב לפעול במקומות גבוהים מאוד לטוב ולמוטב ולכן בשני הענינים בשכר ובעונש כתוב מן השמים מפני שהפעולות שגרמו זה היו דברים שהגיעו למקומות מאוד גבוהים
ד. והנפקא מינה למעשה מכל זה הוא לצד הטוב להשתדל כמה שיותר להרבות בלימוד תורה ובעשיית מצוות במסירות נפש ובחריגה מגדרי הטבע הרגילים
ה. ומאידך גיסא מלבד הזהירות הכללית מעבירות ביותר להיזהר מעבירות שהם בעוצמה חזקה בבחינת חריגה מגדרי הטבע הרגילים וכן להציל במידת האפשר אחרים ממכשול בעבירות כאלו שפגמם רב ביותר
ענף ג.
א. עוד יש דרך לפרש בטעם שדוקא על פעם זו יותר זכו לשכר שהוא מפני שעל ידי שהיה טובה זו למלאכים שבחינתם גבוהה היה התיקון במקום יותר גבוה
ב. מיהו בגמרא במסכת בבא מציעא כתוב שהמלאכים רק עשו עצמם כאוכלים ואם כן לכאורה לא היה להם טובה בזה
ג. ואף למדרש שהובא שם בתוספות דפליג וכתב שאכלו כדי שלא לשנות ממנהג המקום לכאורה אין להם טובה שעשו זה רק שלא לשנות
ד. אך אין זה הכרח דאף שיש לומר שבאכילתם או עשייתם כאוכלים לא היה להם טובה אבל עצם קבלת הענין מאברהם אבינו יש לומר שהיה להם בזה טובה רוחנית
ה. ועוד שבחפץ חיים הביא מחז"ל ללמוד מכאן שהמשתדל בחסד נשכר אף אם לא פעל מעשהו ופירש הטעם מפני שעל ידי זה מעורר החסד העליון וגם בזה יש לומר שכיוון שהיה מעשהו עבור מלאכים ממילא החסד העליון המתעורר הוא יותר גבוה
ו. ובביאור הענין שמפני שמעשיו עבור מלאכים שבחינתם גבוהה התיקון הוא יותר גבוה עיין תוספת דברים בזה במש"כ בביאורים לספר מלאכי פרק ג' פסוק י' עיי"ש כל הענין ובפרט בענף ה' בביאור ענין העלאת הרפ"ח
ענף ד.
א. ויתכן עוד לפרש שהרי כמבואר בפסוקים היה דבר זה באמצע גילוי אלוקי גבוה מאוד
ב. ויש לומר דלכן שלכן היה בזה תיקון בשורש עליון גבוה מאוד יותר משאר מצוה כיו"ב
ג. ועל דרך שמבואר בביאור הגר"א לתיקוני זוהר שהתפילות ביום שבת מתקבלות יותר מפני שהאחיזה של ישראל במקם גבוה יותר בעולמות
ד. וכן על דרך זה מבואר בספר בן איש חי שלימוד תורה בשבת יש לו כח יותר רב לתקן בעולמות העליונים מלימוד ביום חול
ה. וגם בזה יש נפקא מינה טובא למעשה שישתדל האדם תמיד להיות כמה שיותר בעליה רוחנית ודביקות בהשם יתברך שאז תורתו ותפילתו ומצוותיו וזהירותו מעבירות כולהו מתקנים במקום הרבה יותר גבוה וכוחם לשעה ולדורות הוא יותר מרובה.

פרפראות לפרשת השבוע


באלוני ממרא. 
חז"ל אומרים שאברהם שאל את ענר אשכל וממרא על המילה, ענר ענה לו שזה קשה לו שהוא זקן, "ענר" ר"ת עינוי נפש רע, אשכל אמר לו אחרי שהרגת את הארבע מלכים יש לך הרבה שונאים אם כן יכולה להתעורר מזה שנאה חדשה, "אשכל" ר"ת אברהםשונאים כבירים לך, וממרא אמר לו למול, "ממרא" ר"ת מהר מלא רצון אביך, הרבי אמר לתלמידיו ר"ת באידיש, "ממרא" ר"ת מִמוּז מַלֶען ראברהם.

ממרא. הר"ת של "ממרא" מורה על כל האירועים הקשים שעבר אברהם אבינו, מ'צרים שפרעה לקח את שרה, מ'לכים זו מלחמת ארבע המלכים, ר'עב שהיה רעב בארץ, א'ש שהושלך לכבשן האש באור כשדים. וזה רמז לו ממרא לאברהם, אחרי שהקב"ה הצילך מכל הצרות האלו, ראוי שתמלא רצונו ותמול את עצמך.

והוא יושב פתח האוהל כחם היום. חז"ל אומרים, שאברהם יושב ליד פתחו של גיהנם ואינו מניח להכנס למי שנימול, וזה מרומז בפסוק יושב פתח האוהל "כחום היום", הכוונה לגיהנם שבוער כאש.

וירץ לקראתם מפתח האוהל. מדוע רץ כבר מפתח האהל, אלא שבהלכה מבואר שמי שהולך לדבר מצוה צריך לרוץ, והחוזר מעשיית מצוה צריך לילך לאט, ואם הוא חוזר ממצוה אחת והולך למצוה אחרת, אם המצוות הן שקולות, אז חצי הדרך הולך לאט ואח"כ צריך למהר, אבל אם המצוה השניה גדולה וחשובה יותר צריך למהר מתחילת הדרך, וכיון שמצות הכנסת אורחים גדולה וחשובה מקבלת פני השכינה לכן היה צריך לרוץ כבר מתחילת הדרך, וזה מפתח האוהל.

אל נא תעבור מעל עבדך. כתוב נא והוא לשון בקשה, מפני שאברהם התחנן אליהם וביקשם שיבואו לביתו, ומזה רואים מהו אהבת חסד ורודף צדקה וחסד.

גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה. אנו למדים מאברהם אבינו שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה, והשאלה היא מאיפה ידע אברהם אבינו עצמו שהכנסת אורחים גדולה יותר עד שהשאיר את הקב"ה וקיבל את האורחים, והתירוץ בגלל שאברהם אבינו ראה שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה שלא יבואו אליו אורחים, ואם קבלת פני השכינה גדולה וחשובה יותר, לא היה צריך להוציא את החמה מנרתיקה, שבמילא לא יקבל אורחים כשהקב"ה בא לבקרו.

ואל הבקר רץ אברהם. אומר הבעל הטורים הבק"ר אותיות הקבר, והכוונה היא, כי רדף אחר הבקר עד מערת המכפלה, ואז נודע לו ששם נקברו במקום זה אדם וחוה, ולכן חמד אברהם את המקום מעפרון לקנותם למקום קבר.

ובן הבקר אשר עשה. כתוב במדרש שפר אחד ברח ממנו, ועשה פר אחר ע"י ספר יצירה על ידי שם מסוים, וזה הוא אשר עשה.

והוא עומד עליהם תחת העץ. כתוב בזוהר, שהיה לאברהם אילן, ומי שלא היה עובד עבודה זרה היה האילן מכסה אותו, אבל אם היה האיש עובד עבודה זרה היה האילן מתרחק ממנו. והיה לו שם גם מעין שבו היה מטביל את הגרים ומכניסם תחת כנפי השכינה.

חז"ל אומרים שמה שאברהם עשה למלאכים שבאו אצלו בעצמו ולא ע"י שליח, גם ה' שילם לבניו אח"כ במדבר ע"י עצמו ולא ע"י שליח, וזה המן והשליו, ומה שנתן אברהם על ידי שליח ה' נתן לבני ישראל על ידי שליח, וזה מים שהיה ע"י משה שהכה את הצור בחורב. ויש מקשים הרי אברהם היה אז בן 99 שנה ובודאי זו לא היתה הפעם היחידה שנתן אכילה ושתיה לאורחים, וא"כ למה רק משום הכנסת אורחים זו זכו בנ"י לכך, והרי כל ימיו עסק בזה. והתירוץ הוא שלתת אוכל ושתיה במדבר זה למעלה מדרך הטבע, מפני שזה מקום שמם וארץ לא זרועה, וכדי שתהיה להם הזכות לקבל שם אוכל, צריך היה גם זכות למעלה מדרך הטבע, ולכן רק בזכות זאת שאברהם אבינו לעת זקנתו ובימי חליו ביום השלישי למילתו, לא רק שנתן להם לאכול, אלא גם רץ אחריהם ונזדרז למלא צורכיהם על הצד הטוב ביותר, זאת היא הזכות שעמדה לבני ישראל במדבר שיקבלו מזונותיהם גם שלא כדרך הטבע (באר יוסף).

איתא במדרש ששלושה המלאכים שבאו לבקר את אברהם, אחד היה בדמות סוחר מדברי, ואחד בדמות סוחר תבואות, ואחד בדמות מנהיג ספינה. ה' השליט את אברהם על כל העולם, והרי העולם עשוי שליש ישוב שליש ים ושליש מדבר, והם השלושה מלאכים היו ממונים על שלושה חלקי העולם האלו, ולכן הם באו לבקרו בשעת חליו שהרי הוא ממונה עליהם.

הבעלי מוסר היו מרחיבים את דיבורם על הלימוד שיש ללמוד מדבר זה שפעולה הכי קטנה פועלת לדורי דורות ולזרעו אחריו, ורואים זאת ממעשה ההכנסת אורחים של אברהם אבינו ע"ה, שמפני שנתן למלאכים שתיה ע"י שליח, לכן הוצרכו בני ישראל לקבל מים ע"י שליח, ומזה נגרם שמשה הכה לסוף ארבעים שנה את הסלע, ומזה נגזר לו שלא יכנס לארץ ישראל, ואם היה נכנס לארץ מובא בחז"ל שלא היה חורבן בית המקדש, ולא היו גולים מא"י.

המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו. ה' גילה לאברהם שרוצה להפוך את סדום, וצריכים להבין הקשר שהקב"ה צריך להודיע לאברהם על הפיכת סדום מפני שיצוה את בניו, ואומרים המפרשים, עפ"י משל על איש זקן שנכנס לחנות לקנות בגד עבורו, והדרך הוא שמודד הרבה בגדים עד שימצא בגד שמתאים בשבילו, אבל אב למשפחה גדולה אינו מודד הרבה, אלא לוקח מה שנראה לו מתאים כי בכל אופן לא יפסיד, שאם הבגד לא יתאים לגדול מבניו יתאים לקטן שבהם, כמו כן כשהקב"ה רצה להפוך את סדום רצה שאברהם יתפלל עבורם, ואפילו שהתפילות לא יועילו על אנשי סדום, שהיו רשעים גדולים ויכלו מן העולם, בכל זאת התפילות של אברהם אבינו לא ילכו לריק, אלא יהיו לזכות בניו ולדורות אחריו, וזה הכוונה למען אשר יצוה את בניו.

אברהם עבר נסיונות, בכל זאת אמר לו ה' כי ידעתיו פירוש אני אוהב אותו בגלל שהוא מחנך את בנו על דרך התורה מכאן ראיה שזה עולה על הנסיונות שעבר אברהם אבינו (הגה"צ ר' ש. תפלינסקי זצוק"ל).

ואנכי עפר ואפר. עפר יש לו חשיבות מסוימת מצד העתיד, שיגדלו עליו צמחים, אפר יש לו חשיבות מסוימת מצד העבר, שהיה כלי וכיוצא בזה, אברהם אמר על עצמו שאין לו חשיבות לא מצד העבר ולא מצד העתיד, ולכן זכה אברהם לדורות אחריו למצות עפר סוטה שתכליתו לברר מה שהיה בעבר, ואפר פרה שמטהר לעתיד את האנשים.

כי משחיתים אנחנו. בתרגום יונתן כתב, שבגלל שהמלאכים גילו סודות מלמעלה, קיבלו עונש שגורשו ממחיצתו של הקב"ה 138 שנה, עד זמן החלום של יעקב אבינו מהסולם, ואז נתקבלו בחזרה.

מסופר שכאשר עלה ר' שלמה קלוגר לכהן ברבנות בעיר ברוד כיבדו אותו בסנדקאות, וראה שמחכים שם ולא ידע למה, שאל אותם למי מחכים עוד, אמרו לו שהאב של הרך הנימול חולה מסוכן והולך למות רח"ל, ולכן מחכים שיוכלו ליתן שמו של הילד על שם אביו המת, וצוה עליהם ר' שלמה שיעשו מיד הברית ולא ימתינו, ואכן מיד לאחר כן הבריא האב לגמרי, והעולם תמהו על הנס הזה, ואמר להם ר' שלמה קלוגר שזה אינו מופת אלא שלקחתי זאת מפרשתנו, שבאו שלושה מלאכים ומלאך אחד בא גם לרפאות את אברהם וגם להציל את לוט שהצלה ורפואה דבר אחד הוא, והשאלה היא, וכי חסר מלאכים למעלה שיבואו שתים אחד לרפאות ואחד להציל, רק התירוץ הוא, שללוט לא היה כלל זכות שיבא אליו מלאך במיוחד להצילו, ורק כיון שכבר בא מלאך לרפאות את אברהם יכול היה כבר גם להציל את לוט, גם כאן כן הוא, שבשביל האב של הרך הנימול לא היתה זכות שיבוא מלאך מיוחד לרפאותו, ומכיון שכבר בא מלאך הברית לצורך הברית, התפללתי שמלאך הברית ירפא באותה הזדמנות גם את האב.

וה' פקד את שרה. אומר רש"י המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה. מספרים שאחד בא להתאונן בפני צדיק אחד שחבירו פתח חנות סמוך לחנותו ומוכר את אותם חפצים, ענה לו הצדיק תתפלל שיבואו קונים אצל חברך וממילא תתברך גם אתה מזה.

משתה גדול "ביום הגמל". רמז שעושים סעודה ביום הברית, ה-ג בגימטריה 8, זה שמיני למילה.

משתה גדול "ביום הגמל". הגמ"ל אותיות מגילה רמז לסעודת פורים ביום שקוראים את המגילה, וזהו "ביום הגמל". כמו"כ יש כאן רמז נוסף לעשות סעודה ביום הג' למילה וזהו ביוםהג-מל.

ותרא שרה את בן הגר וגו' מצחק. אומר רש"י שעבר על ג' עבירות, ע"ז ג"ע ושפיכת דמים, והפירוש הוא, אצל רשעים העבירות הכי גדולות שלהם אינן אלא כמין צחוק, אבל אצל הצדיק אפילו עבירה קטנה נדמה לו כהר.

שבו לכם פה עם החמור. דרשו חז"ל עם הדומה לחמור. ולמה כינה אברהם את ישמעאל בנו ואליעזר תלמידו בלשון חמור, כדי להגדיל את אהבתו ליצחק במה שהם לגבי יצחק כחמורים, ובכל זאת הוא ישחוט דוקא את יצחק כמצות הבורא.

ויעקוד את יצחק בנו. אברהם קשר את יצחק עוד לפני שהעלהו על המזבח והעלהו מקושר, כי ה' אמר לו והעלהו לעולה, ואם לא היה קשור מקודם הרי אמרו חז"ל חי נושא את עצמו והיה כאילו הוא לבדו עולה ולא היה נקרא והעלהו.

ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים. שואלים המפרשים, למה את הציווי של העקידה, ציוה הקב"ה בעצמו, כמו שכתוב קח את בנך, אבל להוריד את יצחק מהמזבח די היה בשליחות של מלאך, ומתרצים כי לשחוט יהודי זה רק ה' יכול לצוות, אבל להציל יהודי די גם במלאך.

ולא חשכת את בנך את יחידך 'ממני'. לכאורה היה לו לומר מה', אלא מפרש הגר"א שאמר המלאך לאברהם אל תחשוב שלא קיימת את המצוה בשלמות, אני הוא המלאך שנבראתי ממצוה זו וראה שאני מושלם, וזה פירוש ממני מזה שאתה רואה אותי מלאך מושלם סימן הוא שקיימת את המצוה בשלימות.

חז"ל אומרים ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אומר הגר"א שרק שכר מצוה אין בעולם הזה, אבל על טרחת המצוה שהאדם טורח בשעה שעושה מצוה נותנים לו שכר גם בעולם הזה, אברהם אבינו הלך לעקידה שלושה ימים, ושתי ימים הראשונים נקראים טרחת המצוה, אבל היום השלישי הוא ביום המצוה עצמה, והשכר על זה רק בעולם הבא, וזה מרומז בפסוקיחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע ו, ב), מה שאנו חיים הוא מטירחת המצוה של העקידה של שני הימים הראשונים, אבל שכר היום השלישי של העקידה הוא רק לעתיד לבוא.

יש תחינה שאומרים אותה לפני תפלת מנחה ביו"כ, ושם כתוב שעקידת יצחק היתה ביום כיפור בשעת מנחה, שכתוב שם "ביום הזה בשעה זו". ויש אומרים שעקידת יצחק היה בראש השנה.


שאלות נפוצות בנושא שבת

האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?

למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.

האם מותר להתקלח בשבת?

במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.

האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?

אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.

האם מותר לתת מתנה בשבת?

יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.

באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?

שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה. 

האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?

דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.

האם מותר ליטול תרופות בשבת?

אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.

[ux_image id="5116"]

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

"יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד" 

הפיצו לקירוב הגאולה.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!