וישלח יעקב מלאכים. אומר רש"י מלאכים ממש, "ממש" ר"ת מ'מעשה מ'צוות ש'עשה, שהמה המלאכים שנבראו מכח המצוות שעשה.
התרגום מפרש מלאכים אזגדין, ופשוטו הפירוש שלוחים אנשים.
עם לבן גרתי. מפרש רש"י תרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים, יש מפרשים שיעקב התלונן שלא למדתי ממעשיו הרעים, דהיינו כמו שעושה לבן את מעשיו הרעים בהתלהבות ולא למדתי ממנו התלהבות דקדושה לעשות מצוה בהתלהבות.
ויהי לי שור וחמור. אומר הבעל הטורים שור מרמז על יוסף, דהיינו שיש לי את הכח של יוסף, כמו שנאמר עקרו שור שהוא שטנו של עשו, וחמור מרמז על יששכר דהיינו יש לי את כח התורה כמו שכתוב יששכר חמור גרם.
ויהי לי שור וחמור. איך יכול יעקב להתגבר על עשו ולבן, אלא שהיו חשובים אצלו כמו שור וחמור, ולכן לא התפעל מהם.
ויירא יעקב מאד ויצר לו. רש"י אומר ויירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג את אחרים. חז"ל אומרים שרבי מאיר נקרא אחרים מכיון שרבי מאיר יצא מנירון קיסר שהיה מצאצאי עשו, וזה היה ירא יעקב שמא יהרוג את עשו ולא יוכל לצאת ממנו רבי מאיר.
יש אומרים ויירא יעקב מאד ויצר לו, שיעקב הצטער על זה שהוא מפחד כלל, אחרי שה' הבטיח לו לשמרו.
התקין עצמו לתפלה לדורון ולמלחמה, שואלים אם התקין עצמו להתפלל מה צריך עוד לדורון ולמלחמה, ומתרצים שצריכים לילך בדרך הטבע ולתת מתנות, ורק צריכים להתפלל שיעזרו המתנות וגם שיצליח במלחמה.
יש מפרשים שרצה לתת מתנות לעשו כדי שזה יעזור לדורות, שאם יתנו שוחד לגוים לצורך ישראל כפי שהיה מדור דור שהיו נותנים שוחד לשרי הגוים כדי לבטל כל מיני גזירות, ולכן רצה לעשות כן לעשו שיועיל לדורות הבאים.
קטנתי. חז"ל אומרים שתלמיד חכם צריך שיהיה לו שמינית שבשמינית גאווה, ורמז לדבר נותן הגר"א זצ"ל מפרשתנו, שהיא פרשה השמינית, והפסוק קטנתי הוא הפסוק השמיני שבפרשה, וזה הפירוש שמינית שבשמינית. [בחומשים שלנו הטעם הוא אזלא גרש וזה מתאים בניגונו לפי הרמז של הגר"א, אמנם בחומשים המדויקים הטעם הוא רביעי והוא מתאים לפשט הפשוט].
כי במקלי עברתי את הירדן הזה. אומרים על דרך המוסר שמי שֶּׁמֵּקֵל תמיד, "עברתי" יכול לעבור על איסורים.
הצילני נא מיד אחי מיד עשו. הגוים באים לפעמים על ישראל בדרך טובה שנתדבק בהם ולהיות כמוהם, ופעמים הם באים בכח ובאכזריות, וזה שהתפלל יעקב הצילני מיד אחי פירוש כשבא בדרך טובה שנוהג כמו אח ורע, ומיד עשו פירוש כשבא בזרוע ובכח.
הצילני נא מיד. הבעל הטורים אומר שזה ר"ת המן שהתפלל על גזירת המן שיתבטל.
יש מוסיפין "נא" ר"ת האות נ' מרמזת על נבוכדנצר נבוזראדון ניקנור נירון קיסר, והאות א' מרמזת על אספסיינוס אחשורוש אנטיוכוס אדריינוס קיסר, וזה מה שהתפלל יעקב על ישראל שהרשעים הללו לא יעשו כל רע. גם אצל אברהם כתוב הפרד "נא" מעלי המכוון לזה.
כתוב בזוהר שהמתפלל צריך מה שיותר לפרט הענין, והראיה שיעקב פירט מיד אחי מיד עשו, אפילו שהקב"ה יודע את הכל, צריכים לפרט.
ואתה אמרת היטב איטיב עמך. הדרך הוא כששואלים לאיש מה שלומך הוא עונה ברוך ה' טוב לי, וכשאומר כך, אומר הקב"ה אם אתה שמח בחלקך ואין לך טענות עלי גם אני איטיב עמך אני יוסיף לך עוד טובות, וזה הוא איטיב אם אתה אומר טוב לי מוסיף לך ה' עוד טוב.
חז"ל אומרים כתוב במשלי מושך באזני כלב מתעבר על ריב לא לו, שזה מתייחס ליעקב, שהוא לא היה צריך לכל המתנות כי עשו הרי לדרכו הלך, וכמו שכלב ישן ובא אחד ומושך לו האוזן ומעוררו, גם כאן יעקב עורר את עשו שהרי הוא הלך לדרכו.
האור החיים אומר שיעקב נתן לעשו 580 בעלי חיים שזה גימטריה כמנין תק"ף וכמנין שעי"ר, שעל ידי מספר זה יצליח לשבור את תוקפו של שעיר עשו.
הבעל הטורים אומר שסך הכל נתן 550 בעלי חיים שהם כנגד קרבנות השנה, ולשיטתו היו גמלים רק 15 זכרים ו15 נקבות וביחד היו שלושים, ולכן היו רק 550 ביחד, אבל האור החיים סובר שגם בגמלים היו 30 זכרים ו30 נקבות ולכן היו ביחד 580.
הבעל הטורים אומר שכל הבהמות הנזכרים בפרשה מסתיימים באות ם', וזה מרמז שכל הבהמות שנתן יעקב לעשו היו בעלי מומין.
ורוח תשימו בין עדר ובין עדר. אומרים חז"ל שיעקב התפלל שאם ח"ו נגזר על ישראל צרות, לכל הפחות שלא יהיו הצרות בפעם אחת רק רווח יהיה בין צרה לחברתה.
כתוב ורוח תשימו בין עדר ובין עדר. מפרש רש"י כדי להשביע עינו של אתו רשע שיחשוב שזו מתנה גדולה, אומר רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל וכי מה יש בין עדר לעדר הבל ורוח, ללמד לנו מה זה עולם הזה הבל ורעות רוח.
ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים. הרמז הוא שיעקב אבינו התפלל על השלשה גואלים שהם מרומזים בר"ת של "גם" גואל משה, גואל מרדכי, גואל משיח (זוה"ק).
אדום חז"ל אומרים הוא אדום, ותבשילו אדום, ארצו אדומה, גבוריו אדומים, לבושיהם אדומים, ופורע ממנו אדום, ולבושו אדום. הוא אדום שנאמר [פסוק כה] ויצא הראשון אדמוני. תבשילו אדום שנאמר הלעיטני נא מן האדום. ארצו אדומה שנאמר [להלן לב, ג] ארצה שעיר שדה אדום. גבוריו אדומים, שנאמר [נחום ב, ד] מגן גבוריהו מאדם. לבושיהם אדומים, שנאמר [שם] אנשי חיל מתולעים. [תולע צבעו אדום כדכתיב אם יאדימו כתולע], פורע ממנו אדום, שנאמר [שיר השירים ה, י] דודי צח ואדום. בלבוש אדום, שנאמר [ישעיה סג, ב] מדוע אדום ללבושך,ע"כ. דודי צח ואדום זה הקב"ה שמלבושיו אדום, שמלבושיו של הקב"ה מלא דם מדם הגוים, וזה אנו אומרים בזמירות שבת מי זה בא מאדום חמוץ בגדים שה' יפרע מהגוים ומלבושיו יהיו מלאים דם מהם במהרה בימינו.
ויש מוסיפין שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה שהוא היה מזרעו של בנימין והמן היה מזרעו של עשו, ולכן לא השתחווה כמו בנימין.
כתוב ואת אחד עשר ילדיו. מפרש רש"י שדינה היתה בתיבה, ומפרש הגר"א זצ"ל מהיכן ידע רש"י לפרש שדינה היתה בתיבה אולי איזה בן אחר, ומתרץ שחז"ל אומרים למה נבנה בית המקדש על החלק של בנימין משום שלא השתחווה לעשו, ולכן אם היה אחד מהבנים בתיבה ולא דינה כגון ראובן, הרי היה צריך להבנות בית המקדש בחלקו שגם הוא לא השתחווה שהרי היה מונח בתיבה, אלא מוכרח לומר שכולם השתחוו חוץ מבנימין שעדיין לא נולד, ולכן מוכרח להיות שרק דינה היתה בתיבה.
עד אשר 'אבא אל אדוני שעירה'. סופי תיבות "אליה" שיעקב רמז לו שיבוא אליה בסוף הגלות לנקום בו נקמות.
ויאבק איש עמו. זה שר של עשו. החפץ חיים מסביר למה לא מצאנו שהשר של עשו בא ללחום עם אברהם או יצחק כמו אצל יעקב, אלא מפני שאברהם הוא בחינת חסד ועל עשיית חסד אינו לוחם כל כך היצר, וכן יצחק שהוא עבודה דהיינו גבורה גם על זה יכול לוותר בדיעבד, אבל יעקב שנאמר בו תתן אמת ליעקב, ואמת זה תורה–הקול קול יעקב, על זה לוחם בכל כחו, שעל לימוד התורה מוסר היצר הרע את כל כחו ולא מוכן לוותר על זה כלום.
ויאבק איש עמו עד עלות השחר. עלות השחר מרמז על הגאולה, לרמז שתהיה מלחמה עם הרע עד הגאולה, כמו שאנו רואים שיש תמיד רעות וצרות השם ירחם.
ויגע בכף ירכו. אומרים חז"ל שנגע בתמכין דאורייתא אלו תומכי התורה, שגרם שיהיה קשה לתרום כסף לישיבות ולתלמודי תורה.
הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי. רש"י מפרש שמשתנה שמו כל פעם לפי שליחותו. ובעלי המוסר מפרשים "למה זה תשאל לשמי" זה שמו ועצמותו של השטן שלא לתת להתבונן ולשאול את עצמו על מצבו הרוחני, וזה הכוונה "למה תשאל" אין להתבונן כלל מה חובתו בעולמו.
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. אומר הדעת זקנים שבני יעקב היו צריכים ללוות את יעקב ולא להשאירו לבדו, וזה שנשאר לבדו גרם שויאבק איש עמו, ועל זה צוה ה' לא לאכול את גיד הנשה כדי לזכור תמיד שצריך ללוות את האורחים ולא לתת להם ללכת לבדם.
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. רמז על הצומות "את גיד" א' תענית אסתר, ת' תשעה באב, ג' צום גדליה (ג' תשרי), י' עשרה בטבת, ד' צום הרביעי שבעה עשר בתמוז. וכן גיד גימטריה שבעה עשר, ועל כל אלו נאמר לא יאכלו. והנשה אותיות השנה.
(בשם הש"ך)
במלה וישקהו יש נקודות, אומר רבי שמעון בר יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, ומפרשים שכתוב בחז"ל שרבי שמעון דרש טעמא דקרא חוץ מזה שעשו שונא ליעקב, שזה הלכה בלי טעם, שמה שהגוים שונאים לישראל זה בלי טעם ומטבעם נולדו כך.
ואחר נגש יוסף ורחל. מפרש רש"י שיוסף הסתיר את רחל מעשו. ומפרש הבית ישראל הלא זה היה רק לשעה קלה ואח"כ הרי ראה אותה, אם כן מה היה כאן הרווח, ומתרץ שכיון שראה עשו את יוסף מרוב קדושתו נחלש לעשו כח הרע לקחת את רחל.
הרמב"ם אומר למה הרגו בני יעקב את שכם בגלל שעברו על אחת משבע מצוות בני נח והוא דינים שלא ענשו את שכם, ואצל בני נח יש רק עונש אחד מיתה ואפילו בלי התראה.
ואלו הם שבע מצוות בני נח לפי סדר א-ב, א' אבר מן החי, ב' ברכת השם בלשון סגי נהור, ג' גזל, ד' דינים, ה' הריגה, ו' ועבודה זרה, ז' זנות, והם עברו על דינים.
כתוב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בגמרא נדרים דף ל"ד מפרש הר"ן לא מפני שכאב המילה יותר חזק ביום השלישי, רק מפני שביום השלישי האיש כבר חלש מהכאבים.
הדעת זקנים מפרש מה ראו לרמות את בני שכם שאמרו להם למול ואח"כ הרגום, ומתרץ שיש לומר שלא עשו רמאות כי ביום השלישי היו מצטערין והיו מתחרטין על המילה ולכך הרגום, שהמתחרט על המצווה מפסיד את המצוה.
ויבאו על העיר בטח. מבאר הכלי יקר מסביר שהיו בטוחים שהגוים לא ינקמו בעבורם כיון שנמולו ונהיו כיהודים.
ויבא יעקב שלם. ר"ת שמם לשונם מלבושם, שלא שינו את שמם ואת לשונם ואת מלבושם.
חז"ל אומרים שלש מקומות אין הגוים יכולים לטעון ששייך להם, חברון מפני שאברהם שילם על זה בכסף מלא, שכם קנה יעקב במאה קשיטה, מקום המקדש קנה דוד מארונה היבוסי בשש מאות שקל.
ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות. שואל האור החיים הק' וכי בשביל שעשה שם יעקב סוכה יקרא למקום כן, אלא יעקב היה הראשון שתיקן להכניס את הבהמות בסוכות, עד יעקב היו משאירים את הבהמות בחוץ בשלג ובקור, רק מפני צער בעלי חיים תיקן יעקב להכניסם בתוך סוכות על כן קרא שם המקום סוכות.
בדרך הלצה, למה אנו מאחלים "אידישע נחת", מפני שכתוב אלוף נחת שהוא היה מצאצאי עשו, ולכן אנו אומרים לא נחת כזה ח"ו רק אידישע נחת.
בהפטרה כתוב והיה בית יעקב לאש ובית עשו לקש. "קש" ר"ת ק'ריאת ש'מע, בזכות קריאת שמע ישרפו כל שונאי ישראל.
עניני חנוכה
הרמב"ן מביא בפר' ויחי למה הורדוס הרג את כל החשמונאים הלא הוא היה מחסידי עליון, מפני שלקחו גם מלכות והם היו צריכים להסתפק רק עם הכהונה גדולה, כי כתוב לא יסור שבט מיהודה והם עברו על זה שמלכות שייך רק ליהודה.
הלכות חנוכה לפי סדר א-ב, א-ח ח' נרות, ט–טפחים י–עשר כ–כשר ל–לכתחילה ל-מעלה מ–מעשרים נ–נר ס–סוכה ע–ערובין פ–פסול צ–צריך ק–קדושה ר–ראוי ש–שמש ת–תדליק.
פרשת נח. "נח" ר"ת נר חנוכה "שם" שמונה מדליק, שמאל מדליק, שולחן מדליק בשעת הגזירה, "חם" חלון מדליק, "יפת" יד פתח תדליק.
פרשת ויצא. עולים ויורדים בו "בו" בגימטריא 8 עולים המכוון לשיטת בית הלל שסוברים מוסיף והולך, ויורדים המכוון לשיטת בית שמאי פוחת והולך.
פרשת וישלח. רמז בפרשה על חנוכה, דהנה יש בחנוכה 36 נרות ועל זה השמש, שכתוב ויזרח לו השמש "לו" בגימטריה 36, "השמש" שעל זה השמש.
"משיח" ר"ת מדליקין שמונת ימי חנוכה, שבזכות חנוכה יבוא משיח במהרה בימינו אמן.
