כ״ז בטבת ה׳תשפ״ג

חידושים לשולחן השבת פרשת וארא כניסה שבת, יציאת השבת

בפרשת וארא יש שבע מכות, וזה מרומז בשתי האותיות הראשונות של וארא ו-א בגימטריה שבע, ובפרשת בא יש שלוש מכות ומרומז באותיות בא שזה בגימטריה שלש.

וארא אומר רש"י אל האבות. שואלים הלא כתוב מפורש בפסוק אל אברהם יצחק ויעקב ומה מוסיף רש"י, ומפרשים שאבות הפירוש לשון רצון, כמו ולא אבה יבמתו, שהקב"ה מראה עצמו כביכול לאלו שרוצים אותו, וכלשון הרמב"ם, וכן מפרשים אהיה אשר אהיה אני יהיה עם אלו שרוצים שאהיה איתם (חתם סופר).

כתוב במדרש הטעם שכתוב ארבע לשונות של גאולה, שזה כנגד ארבע גזירות שגזר פרעה, בפרך, מילדות, יאור, תבן, גם כנגד ארבע הגלויות, מצרים, בבל, יון, אדום, ולכן אנו שותים ארבע כוסות בפסח כנגד הד' לשונות של גאולה, שנאמר כוס ישועות אשא, להראות שה' הושיע אותנו מארבע גזירות ומושיע אותנו מד' גלויות.

ונתתי אתה לכם מורשה. ולא כתוב ירושה, לרמז שהם לא יירשו את הארץ רק בניהם אחריהם יירשו אותה (רבינו בחיי).

ונתתי לכם מורשה. שתי פעמים כתוב בתורה לשון מורשה, אחת לגבי ארץ ישראל, ואחת לגבי התורה, כמו שכתוב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כי יש קשר בין אחד לשני, שאם יש תורה אז יש גם ארץ ישראל, שנאמר ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו.

ותלד לו את אהרן ואת משה. למה נזכרו כאן אהרן ומשה, בגלל שהם היו נביאים ועלו לדרגה גדולה מאוד, ולכן נזכרו לומר שאפילו שהם נולדו מאב ואם, בכל זאת אפשר לעלות מבשר ודם לדרגה גבוהה. וכלשון הרמב"ם שכל אחד יש בכוחו לעלות במדרגה כמשה רבנו.

כתוב בפרשה שלושה גילאים, אב בן נכד, לוי בגיל 137, קהת 133, עמרם 137, וכן יש בפרשה שלושה נשואים אב בן נכד, עמרם עם יוכבד, אהרן עם אלישבע, אליעזר עם בת פוטיאל.

למה הזכירה התורה הגילאים של משה ואהרן, ללמדך שאפילו שהם היו זקנים כל כך, בכל זאת טרחו הרבה עם המופתים והמכות למען כלל ישראל (ספורנו).

הוא אהרן ומשה. מפרש רש"י לומר לך ששקולים היו. ולכאורה הרי כתוב ולא קם כמשה, בכל זאת כתוב אהרן ומשה ששקולים היו ולא החזיק אחד עצמו גדול מהשני.

תנו לכם מופת. מה הפירוש לכם, אלא אלו שעושים כישוף הם עושים רק לזולת אבל לא לעצמם, כי הם יודעים שהוא שקר, וזה שאמר פרעה תנו "לכם" מופת, עשו מופת שזה יהיה גם לכם מופת.

למה נקראו צפרדעים, כי הם יודעים להבחין מתי בוקר, וזה שתי מילים צפר דעה, יודעים מתי צפרא דהיינו בוקר.

חנניה מישאל ועזריה למדו ק"ו מצפרדעים, כמו שהם מסרו נפשם לה', ושואלים למה היו צריכים ק"ו, הלא כתוב מפורש בתורה יהרג ואל יעבור שצריכים למסור נפשם, אלא שכתוב בחז"ל שהיתה להם ברירה שיכלו לברוח, אך הם למדו מהצפרדעים שגם הצפרדעים היתה להם ברירה שהיו יכולים ליכנס בדברים אחרים, כגון בתוך אוכל, ולא היו צריכים ליכנס לתוך התנור הבוער, ובכל זאת נכנסו לתוך האש, מזה למדו ק"ו מהצפרדעים שאע"פ שאינם מצווים על קידוש השם והיתה להם ברירה אחרת, ובכל זאת נכנסו לתוך האש במסירות נפש על קידוש שמו יתברך, אנו שמצווים על קידוש השם על אחת כמה וכמה. וכן אומרים חז"ל שאלו שנכנסו באש נשארו בחיים והרמז רק ביאור תשארנהרק באור [אלו שנכנסו באש] תשארנה.

בנס של המטה היה נס בתוך נס, שאחרי שהנחש נהיה למטה בלע את המטות, וגם שלא היה ניכר במטה כלום שבלע את שאר המטות.

הצפרדעים עשו מסירות נפש, וגם השירה שהם שרים בכל יום הוא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שזה ענין של מסירות נפש (תורת משה).

ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים. חז"ל אומרים שהיתה אז מלחמה בין כוש לבין מצרים על הגבולות, והצפרדעים הכריעו עד היכן מגיע הגבול האמיתי של מצרים, שעד היכן שהיו הצפרדעים סימן היה שהוא הגבול של מצרים, והחרטומים רצו להרחיב את גבול מצרים, לכן מדגיש הכתוב גם כשהחרטומים הביאו צפרדעים "על ארץ מצרים" שלא יותר מהגבול כמו שרצו.

במכת כנים כתוב אצבע אלוקים. החרטומים לא יכלו לעשות כינים מפני קטנם שהיו פחות מכשעורה, אמרו החרטומים שהכל מה', וזה מרומז בר"ת של "אצבעא'ין צ'ריך ב'דיקה ע'וד.

הדעת זקנים מביא עוד פירוש למה לא יכלו לעשות מכת כינים, כי המכשפים צריכים להיות על הארץ בשעת הכישוף, ולכן לא יכלו לעשות כישוף מפני שלא יכלו לעמוד על הארץ, כמו שנאמר וכל עפר הארץ היה כנים, כמעשה דר' שמעון בן שטח עם המכשפות שהגביה אותן מהארץ, וכך תלאום.

ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה. בגמרא ב"ב ובמדרש איתא, ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שהיא אחות נחשון, מה ת"ל אחות נחשון, מלמד שהנושא אשה צריך לבדוק באחיה, ויש מוסיפים שר"ת "אחיםא'שת ח'יל מ'י י'מצא.

חז"ל אומרים שיש חיה ששמה ידעוני, ויש אומרים שנקראת אבני השדה, שהיא מקושרת לארץ ע"י צינור שאורכו כחמישים אמה, וכך היא יונקת מן הארץ, ואם נקרע הצינור מיד מתה, ובאה למצרים עם הגוש עפר שיונקת עם הצינור, וזה מרומז בפסוק ומלאו בתי מצרים את הערב "וגם האדמה אשר הם עליה". ויש אומרים שגם עם שאר החיות הביאו החיות עפר ממקומם, כדי שירגישו כבמקומם ויוכלו להזיק, שדרך של חיות שכשאינם נמצאים במקומם הטבעי פוחדים להזיק.

כתוב במכת צפרדע ויצעק משה אל ה'. ומפרש בשפתי חכמים שבגלל שהמתפלל צריך שישמיע לאוזניו והצפרדעים היו מקשקשים בקול, בגלל זה צעק משה שישמע את תפילתו באזניו.

מלמד אחד שאל את תלמידיו מה הפסידו המצריים במכת דם, וענו לו שלשה דברים מים דגים כסף.

ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת. כתוב במשנת ר"א (פי"ט) שבבית פרעה לא היתה מכת דם, וכתב המשך חכמה דמכיון שמבואר שכל מים שלקחו המצריים במחיר לא נהפך לדם א"כ מחיר גדול נתן פרעה למשה שגידלו בביתו, ע"כ. ולכן כתוב ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת, העיקר שבביתו אין דם ולא איכפת לו מעמו כלום.

כל מכה שלישית היתה בלי התראה, וסימנך:

ח

ש

כ

ש

ח

נ

כ

נ

ם

 

שנקראים משני כיוונים (מובא בפרדס אגדה).

אחד מהמקובלים מהדור הקודם עשה שאלת חלום למה אנו לא נגאלים, ענו לו "מאן שלח את העם" בגלל שלא אומרים אמן כראוי ש"מאן" אותיות אמן.

השכם בבוקר והתיצב לפני פרעה. מה הפירוש והתיצב, שאפילו משה שהיה עניו, אבל לגבי פרעה לא צריך להראות שום הכנעה, וזה "והתיצב" מלשון התייצבו בראש מורם (אור החיים).

כתוב במדרש כי בכניסה לבית פרעה היה פתח נמוך, וכל שנכנס היה צריך להתכופף, והיה שם פסל ונמצא שכל אחד שנכנס היה משתחווה לפסל, וכשיעקב נכנס וכן משה ואהרן התרומם הפתח, כדי שלא יצטרכו להתכופף, וזהו שנאמר "והתיצב", ואצל יעקב נאמר "ויעמדהו" לפני פרעה.

הירא את דבר ה' ואח"כ כתוב ואשר לא שם לבו. ומדוע לא נאמר להיפך מהירא את דבר ה' דהיינו "ואשר לא היה ירא דבר ה'", אלא היצר הרע אינו מחכה עד שאדם יהא לא ירא דבר ה' ח"ו, רק כשרואה איזה רפיון כבר מגיע, וזה אשר לא שם לבו, רק רפיון קטן, גם כתוב במשלי הַתָּעִיף עינך בו ואיננו, שכהרף עין הוא כבר בא, אם מוצא דבר קטן ביותר כבר מוצא היצר הרע מקום להכשילו.

יש מפרשים שכתוב הירא את "דבר" ה' שהם פחדו מהמכות ולא מה'.

ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. כתוב במדרש ה' הצדיק ואני, שהתכוין פרעה שגם הוא צדיק, ורק העם המה הרשעים, וכתוב במדרש שכשהתחילו הגזירות לא הסכים פרעה לכך, והורידוהו שלושה חדשים מכסאו, עד שהסכים לזה, וזהו שנאמר ועמי הרשעים הם אשמים, ואכן הרשעים תמיד מאשימים את זולתם ולא את עצמם.

רש"י מביא מדרש תנחומא לבאר ענין וסדר המכות, כמו במלחמה בראשונה מקלקלים את המעינות וזה מכת דם, ואח"כ תוקעים בשופרות וחצוצרות להפחיד את האוייב, וזהו צפרדעים וכו'.

כתוב במדרש עוד טעמים, דם למה בא, בגלל שהיאור היה עבודה זרה של המצרים, והוא קיבל העונש ראשון, גם שלא נתנו לישראל להתרחץ, וכן להשפילם בזה שצריכים לקנות מים מבני ישראל. צפרדעים, בגלל שאמרו לישראל לצוד עבורם שקצים ורמשים, שזה היה מאכלם. כינים בגלל שלא נתנו לישראל להתרחץ והיו להם כינים, וגם אמרו להם לחרוש בעפר, ובמכה זו היו כל העפר כינים. ערוב בגלל שאמרו לישראל לצוד חיות עבורם. דבר, שאמרו לישראל לרעות בהמות שלהם. שחין שאמרו לישראל לחמם להם חמין לשתיה ולרחיצה, והשחין שורף את האדם כשרוחץ בחמין. ברד, שאמרו לישראל לנטוע עצים ואילנות ושברם הברד. ארבה, שאמרו לישראל לזרוע תבואה, והארבה אכל את התבואה. חשך שלוש טעמים, א. שיראו ישראל את מחבואי הכסף והזהב, ולא יוכלו לומר שאין להם, ב. שימותו רשעי ישראל, ולא יאמרו שגם ישראלים מתים, ומתו אז ארבע חלקים מכלל ישראל, ג. מפני שהכריחו את ישראל להאיר להם את הדרך לצורכם. מכת בכורות, בגלל שכלל ישראל הם הבכורים של ה' כמו שכתוב בני בכורי ישראל, והם עינו את ישראל וגם הבכורים היו עבודה זרה של מצרים.

שלוש מכות היו על ידי ה', ערוב דבר ומכת בכורות. ושלוש על ידי אהרן, דם צפרדע כינים. ושלוש על ידי משה, ברד ארבה חשך. ואחד ע"י כולם ביחד שחין.

כתוב ומטר לא נתך ארצה, ונשאר הברד תלוי באויר, חלק נפל בזמן יהושע, וחלק ירד לעתיד לבוא, אבני אלגביש בב"א.

ויהי לתנין. למה דוקא תנין, מפני שכשהקב"ה חתך את רגלי הנחש צעק קולות שנשמעו בכל העולם, וזה היה רמז לפרעה שגם יצעק ביציאת מצרים קומו צאו מתוך עמי, וישמעו בכל מצרים וגם המצרים יצעקו (יונתן בן עוזיאל).

כתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כתוב בזוהר שהניסים שיהיו לעתיד לבוא יהיו חמישים פעמים יותר מהניסים שהיו במצרים, וזה הרמז נ'פלאות.

ראש חודש שבט, מוזכר בתורה בהתחלת פרשת דברים, הואיל משה באר את התורה, ודבר עד ז' אדר, וכתוב בספרים הק' שיום זה הוא עת רצון להתפלל על הארת התורה.

כתוב בהפטרה אצמיח קרן לישראל, גם בשמונה עשרה אומרים מצמיח ישועה, והלשון מצמיח הוא כמו צמח שזורעים בו שקודם הוא נרקב ואח"כ צומח, כך הגאולה מתחילה שאנו סובלים מהגלות מאוד, ואח"כ נזכה לגאולה השלמה בב"א.

הרבי אמר לתלמידיו כל שבועיים שמחה ר"ח שבטט"ו בשבטר"ח אדר א'פורים קטןר"ח אדר ב'פורים גדולר"ח ניסןפסחר"ח איירי"ד אייר פסח שניי"ח אייר ל"ג בעומרר"ח סיוןחג השבועות, שה' יעזור לנו שיהיה כל השנה שמח.

שבט ר"ת ש'מרם ב'רכם ט'הרם. עוד ר"ת ש'נשמע

ב'שורות ט'ובות. ועוד רמז לטובה, ואין ב'שבט'יו כושל.

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

"יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד" 

הפיצו לקירוב הגאולה.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!