י׳ באדר ה׳תשפ״ג

חידושים אדירים לשולחן השבת פרשת תצוה כניסה שבת, יציאת השבת

בפרשת תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו ע"ה. ובכל הפרשיות משעה שנולד משה, הוזכר שמו. חוץ מחומש דברים בפרשיות ראה שופטים כי תצא כי תבוא, וכן בכל חומש בראשית ומרומז באותיות מחני נא מספרך "אשר כתבתא' חומש ברא'שית, ש'ופטים, ר'אה כ'י ת'צא, כי תב'וא, ת'צוה. והטעם שלא מוזכר שמו בפרשת תצוה, כתב בעל הטורים משום שמשה אמר מחני נא מספרך אשר כתבת לכן לא הוזכר שמו. ואע"פ שמשה רבינו אמר זאת רק אם ה' לא ימחל על מעשה העגל והרי ה' מחל לישראל, בכל זאת כיון שיצא מפי משה, וקללת חכם אפילו על תנאי באה.

 עוד טעם שלא הוזכר שמו של משה בפרשת תצוה, מפני שתמיד חל היארצייט שלו בפרשת תצוה, ביום ז' אדר.

ויש מרמזים רמז יפה מחני נא "מספרך" אותיות מספר כ' דהיינו הפרשה העשרים מתחילת בראשית. כלומר שמשה רבינו ביקש מחני נא מהפרשה העשרים שהיא פרשת תצוה.

הגם שלא כתוב שמו של משה בפרשת תצוה מכל מקום זה מרומז במנין הפסוקים של הפרשה, שהוא כמספר 101. ושמו של משה במילואו מ"ם שי"ן ה"א חוץ מהאות הראשון הוא כמספר 101, לרמז שהשם משה הועלם מהפרשה, שתחילת האותיות של משה במילואו הועלמו, ורק במילוי נרמז. (הגר"א).

ואתה תצוה. תצוה מלשון צו שהוא לשון זירוז, ולכאורה קשה למה בפרשה תצוה כתוב בלשון זירוז, ובפרשת תרומה שהיא עיקר תרומת המשכן, לא כתוב לשון זירוז כלל, והתירוץ הוא שקל יותר לתת הרבה בפעם אחת, מלתת אפילו מעט אבל בתדירות של יום יום, ולכן הדלקת המנורה שהיא תדיר כל יום, צריכה זירוז (הגר"ח שמואלביץ זצ"ל).

כתית למאור. ופירש"י ולא למנחות. האדם צריך להיות "כתית" מלשון שבור בעיני עצמו, אבל רק בתנאי שזה יהיה למאור, שלא יבוא על ידי זה לעצבות ומרה שחורה ח"ו, והיינו ולא למנחות שלא יבוא לידי מנחות מלשון רפיון ואזלת יד.

כתית למאור. הבית המקדש הראשון עמד 410 שנה, כמנין ת"י, והבית המקדש השני עמד 420, שנה, כמנין ת"כ, וזו הכוונה "כתיתכ"ת ו-י"ת כמנין שני הבתי מקדשות, למאור, שזה יתקיים רק כמנין "כתית", אבל הבית המקדש השלישי יהיה להעלות נר תמיד, שלא יחרב לעולם.

לכבוד ולתפארת. אם מלך נותן מתנה יפה זה נקרא לכבוד, שהמלך נותן לו, וגם לתפארת, שהבגד יפה מאוד, גם כאן ה' צוה לעשות לכהן זה לכבוד, וגם בגדים יפים זה לתפארת.

וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה. אומר המשך חכמה, שמבואר בגמרא קידושין דאם חישב לעבוד עבודה זרה ח"ו, אפילו שלא עבר, נחשב כאילו עבד ע"ז. וזה הכוונה "וחשב אפדתו", שהאפוד מכפר על ע"ז, ולכן אף מחשבת ע"ז מתכפרת שהרי זה "כמעשהו", שזה נחשב כמו שעשהו כבר, אע"פ שרק חשב.

ויש מפרשים שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, וזה הפירוש "וחשב אפודתו" שמחשבה של אדם לקיים מצוה שדומה לאפוד, כמו קישוט, "כמעשהו", נחשב כאילו עשה המצוה.

מעשה חרש אבן. רמז כשפוגעים באדם צריך להיות חרש ואבן, דהיינו להבליג.

ששה משמתם על האבן האחת. בתרגום יונתן כתב, שיתא מן קצת שְׁמָהַתְהוֹן, דהיינו שרק מקצת השם היה כתוב על האבן האחת. והביאור הוא על פי דברי הירושלמי, ששמו של בנימין היה מחולק לשתים, על אבן אחת היה כתוב "בן" ועל האבן השניה היה כתוב "ימין", ומוסיף על זה המשך חכמה, שלכן נאמר בבנימין "ובין כתפיו שכן", ששמו של בנימין היה מחולק לשתים, בין שתי אבני כתפות האפוד.

הנצי"ב בעמק שאלה ס"ז סק"ט, מביא ראיה מפרשתינו שגם בשר חי שעדיין לא מבושל כשר למשלוח מנות, שכתוב ולקחת את החזה וגו' והיה לך למנה. שהחזה כמו שהוא אע"פ שאינו מבושל, היה לך ל"מנה". שנקרא מנה, ואפשר לקיים בזה גם משלוח "מנות". ומקשה מזה על מה שכתב המג"א סי' תרצ"ה בשם מהרי"ל דצריך לשלוח בשר מבושל, ושכן משמע  בביצה דף י"ד, דכתוב שם דביו"ט אין משלחין אלא מנות ופרש"י ד"ה אלא מנות "דבר המוכן" ואינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר חתוכות לפני האורחין, והמאירי פירש מנות שחוט ולא לפני שחיטה כשהבהמה עוד בחיים, וכתב הפר"ח דלכאורה לפי המאירי, יכול לקיים דין משלח מנות בבשר שחוט אפי' לא נתבשל הבשר.

חשן. בהפוך נקרא "נחש". והכוונה בזה, שישראל שואלים בחושן, והגויים שואלים בנחשים. דהיינו כישוף. וזה הפירוש כי לא "נחש" ביעקב.

תרשיש שהם וישפהישפה היתה האבן של בנימין, ובבעל הטורים מרמז זאת ש"ישפה" עם הכולל בגימטריא בנימין בן יעקב.

ובגמרא מסופר על דמא בן נתינא, שבאו ישראל לקנות ממנו אבן ישפה בשביל החושן. אך מכיון שאביו ישן באותה שעה על הארגז ששם היתה האבן, לא רצה להעירו מפני כבוד אביו, אפילו שמפסיד הרבה כסף בזה. ובשכר זה קיבל שכר מן השמים שנתעשר אחר כך, שנולדה לו פרה אדומה, ובני ישראל קנו זאת ממנו בדמים מרובים.

ולכן גם זכה דמא בן נתינא שתהיה ברשותו דוקא אבן ישפה, לרמז על מעלת כיבוד אב, שגם בנימין היתה האבן שלו בחושן ישפה, שבנימין כיבד את אביו, שלא השתתף במכירת יוסף, ולא נגרם על ידו צער לאביו.

את האורים ואת התומים. ומפרש רש"י שנתנו לתוך החושן כתב של שם המפורש שעל ידי זה יכלו לשאול והיה מאיר ומתמם את דבריו. וזה היה רק בבית ראשון, ובבית שני נגנז השם המפורש על ידי יאשיהו המלך, ולכן לא היו יכולים לשאול על ידי אורים ותומים, וכמו שמפרש הרמב"ן שסוד היה מסור למשה רבנו מפי הגבורה על כוונות מיוחדות ע"י השם המפורש שהיה יכול הכהן הגדול לצרף האותיות וסודות האלו שהיו מאירים ולהבין מצירוף זה את התשובה, אבל בבית שני לא היה השם המפורש לכן לא ידעו לצרף את האותיות.

ועשית את מעיל. חז"ל אומרים שהמעיל מכפר על עוון לשון הרע. והטעם שיבוא דבר שיש בו קול-ע"י הפעמונים, ויכפר על דבר שבקול, והוא לשון הרע.

וכן היה המעיל למעלה כפול, לרמז שצריך לסגור את הפה בשמירה גדולה, וזה גם הרמז שמצד אחד צריך שהפה יעשה קול, כמו הפעמונים, וזה ע"י קול תורה, אבל גם צריך לשתוק כמו רימון, שלא ידבר לשון הרע. ואם יעשה כן, אז ונשמע קולו בבואו אל הקודש, דהיינו שיתקבלו תפלותיו.

ונשמע קולו בבואו אל הקודש. הבעל הטורים כתב, שג' פעמים כתוב "נשמע", כאן, וכן "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" וכן "ונשמע פתגם המלך" והקשר של הג' ונשמע האלו, הוא עפ"י דברי רבה (בעל הטורים גורס רבה במקום רבא) בגמרא מגילה שמקרא מגילה קודם לתלמוד תורה, וכן קודם לעבודת המקדש, וזה הכוונה, שכל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, זה לימוד התורה, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, זה עבודת המקדש, ונשמע פתגם המלך, זה מקרא מגילה, לרמז שקריאת המגילה קודמת לאלו, מפני שכתוב שנשמע פתגם המלך וכו' כי רבה היא, זה ראיה שמגילה קודמת, וגם רבה אומר דין זה.

אלו הדברים שבגדי הכהן גדול מכפרים על זהמצנפת מכפר על גסות הרוח. ציץ מכפר על עזות מצח, ועל דם שנזרק או חלב שנקטר בטומאה. חושן מכפר על עיוות הדין. מעיל מכפר על לשון הרע. אפוד מכפר על עבודה זרה. אבנט מכפר על הרהור הלב. כתונת מכפר על שפיכות דמים. מכנסיים מכפר על גילוי עריות.

שבעת ימי המילואים. ז' ימי המילואים התחילו בכ"ג אדר, ובאותם הימים משה היה הכהן. ועשה את העבודה בחלוק לבן, בכל יום משבעת ימי המילואים היו מביאים 10 לחם מצות 10 חלות מצות, ו-10 רקיקי מצות. ומכל מין הקטירו רק אחד, והשאר נשארו לאכילה.

בכל יום מז' ימי המילואים הקריבו 5 קרבנות, 1 פר לחטאת, ושרפו אותה מחוץ למחנה, ואע"פ שאין חטאת חיצונה נשרפת בחוץ, חטאת זו נשרפה בחוץ בהוראת שעה. 1 איל לעולה. 1 איל לאיל המילואים. ועוד 2 אילים לקרבן התמיד.

בכל יום מז' ימי המילואים הקימו את המשכן ואחר כך פירקו אותו, וזה מרמז לשבעת המקדשות שיחרבו, והשמיני יהיה קיים לעולם בב"א.

ואלו הן הז' מקדשות שהיו לישראל: 1) המשכן שהיה במדבר 39 שנה, ואז היה אסור להקריב בבמות. 2) בגלגל שהיה קיים 14 שנה, 7 שכבשו, 7 שחלקו, ואז הותרו הבמות. 3) משכן שילה היה קיים 369 שנה, (והוא היה בית של אבנים, והתקרה היתה של יריעות והיה מותר לאכול קדשים בכל הרואה, דהיינו מכל מקום שרואים את שילה) והיה אסור אז להקריב בבמות. 4) נוב עמד 13 שנה, והותרו הבמות. 5) גבעון, 44 שנה, והותרו הבמות. 6) בית ראשון עמד 410 שנה, והיה אסור להקריב בבמות. 7) בית שני עמד 420 שנה, ונאסרו הבמות מאז ועד עולם, בית עולמים.

בקרבן התמיד כתוב בשמן כתית, ומפרש רש"י שלכן כתוב כאן כתית, מפני שנאמר בשמן המנורה כתית למאור, הייתי חושב שדוקא במנורה מותר להיות כתית, דהיינו הטיפה הראשונה של הזית, אבל במנחות יהיה אסור הטיפה הראשונה, לכן כתוב גם במנחות כתית. והשאלה היא, דמה היה הוה אמינא ששמן המנחות יהיה חמור יותר משמן של המנורה, ואם למנורה כשר כתית כל שכן במנחה. והתירוץ הוא שבגמרא מנחות מבואר שריבוי שמנה אסור במנחות, לכן הייתי סובר שהשמן של הטיפה ראשונה הוא בכלל ריבוי שמנה, לכן צריך שיהא כתוב כתית לומר שגם במנחות כתית כשר.

ושכנתי בתוך בני ישראל. מסופר על אחד מהצדיקים הקודמים כשהיה עוד ילד קטן, אמר לו אביו אם תאמר לי איפה הקב"ה אתן לך זהוב אחד, וענה לו הקטן אם תגיד לי איפה הוא לא נמצא אתן לך שני זהובים, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו.

ועשית מזבח מקטר קטרת. האבן עזרא שואל הרי מזבח הקטורת היה צריך להיות כתוב בפרשת תרומה ששם מוזכרים כל הכלים, ולא בתצוה. ומתרצים שכל כלי המשכן מעכבים, וכגון מזבח הנחושת וכדומה. אי אפשר להקריב קרבן בלי המזבח, וכן לא מדליקים את הנרות בלי מנורה, אבל בלי מזבח הקטורת גם אפשר להקטיר קטורת על מקום המזבח. בגמרא כתובות דף י' איתא אמר ר' אלעזר מזבח נוטריקון מזיח מזין מחבב מכפר, מזיח פירוש: שמזיח גזרות רעות מישראל, מזין: בזכותו ישראל ניזונים, מחבב: שבזכותו מחבב את ישראל לאבינו שבשמים, ומכפר: שמכפר עוונותיהם של ישראל.

בזוהר כתוב למה נקרא שמו מזבח שעל ידו זובחים את היצר הרע.

דברים הפוסלים בבגדי כהונה מלוכלך, קרוע, ארוכים יותר מדאי, קצרים מדאי.

כהן גדול לובש תפילין של ראש ולא תפילין של יד, מפני שזה חציצה.

מסופר על שמואל הנגיד זיע"א נכד הרמב"ם זיע"א שהיה מקורב למלכות, פעם נסע המלך ביחד עם ר' שמואל והיה גוי רשע משורר אחד שקינא בו, וחיבר שירי גנאי על ישראל ועליו, וכשעבר עם מרכבת המלך היה משורר עליו דברי גנאי, חרה אף המלך מאוד על זה, ואמר המלך לר' שמואל, על עזות כזאת אני מצוה אותך לחתוך את לשונו, מה עשה ר' שמואל חיבר עליו שיר של דברי שבח על הגוי, וגם נתן לגוי מתנה חשובה, הגוי התפעל מאוד מהמעשה הזה, ועשה גם כן שיר עליו של דברי שבח ותודה על המתנה, והמלך עבר ושמע שהוא עוד משורר, אמר המלך לר' שמואל הלא ציויתיך לחתוך את לשונו, וענה ר' שמואל כך עשיתי חתכתי לו את לשונו הרע והפכתי אותה ללשון טוב, והסביר למלך אם הייתי חותך את לשונו, היו צומחים במקומו הרבה לשונות רעים ממשפחתו ומאנשי עירו, וייטב בעיני המלך מאד על חכמתו.

ביום ו' י"ד בו פורים קטן, אין אומרים תחנון, גם במנחה שלפניו, ולא למנצח. וראוי להרבות קצת בסעודה אף במוקפים.

שאלות נפוצות בנושא שבת

האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?

למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.

האם מותר להתקלח בשבת?

במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.

האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?

אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.

האם מותר לתת מתנה בשבת?

יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.

באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?

שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה. 

האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?

דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.

האם מותר ליטול תרופות בשבת?

 

אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.

לפניך זמני הדלקת נרות וכניסת השבת בערים שונות בישראל, לקראת פרשת תצוה שתחול בתאריך י' אדר התשפ"ג (03/03/23)
כניסת שבת ירושלים
כניסת שבת: 17:02
צאת השבת: 18:15
רבנו תם: 18:55
כניסת שבת תל-אביב
כניסת שבת: 17:19
צאת השבת: 18:16
רבנו תם: 18:53
כניסת שבת חיפה
כניסת שבת: 17:11
צאת השבת: 18:15
רבנו תם: 18:54
כניסת שבת באר-שבע
כניסת שבת: 17:20
צאת השבת: 18:16
רבנו תם: 18:55
כניסת שבת נתניה
כניסת שבת: 17:09
צאת השבת: 18:16
רבנו תם: 18:52
כניסת שבת צפת
כניסת שבת: 17:11
צאת השבת: 18:13
רבנו תם: 18:54
כניסת שבת בני-ברק
כניסת שבת: 17:19
צאת השבת: 18:16
רבנו תם: 18:53
כניסת שבת טבריה
כניסת שבת: 17:06
צאת השבת: 18:13
רבנו תם: 18:49
כניסת שבת אשקלון
כניסת שבת: 17:11
צאת השבת: 18:17
רבנו תם: 18:53
כניסת שבת רחובות
כניסת שבת: 17:21
צאת השבת: 18:16
רבנו תם: 18:53
כניסת שבת עפולה
כניסת שבת: 17:08
צאת השבת: 18:14
רבנו תם: 18:51
כניסת שבת אילת
כניסת שבת: 17:10
צאת השבת: 18:16
רבנו תם: 18:53

הפוסט חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

תגובות (נא לשמור על שיח נקי ומכובד)

כתבות שאולי פספסתם!

שלל סרטונים

הפיצו למשפחה והחברים
VOD

חדש ב-VOD:

המאמר חיזק אותך? תפיץ הלאה לזיכוי הרבים!

"יש קונה עולמו – בשעה אחת ויש קונה עולמו בקליק אחד" 

הפיצו לקירוב הגאולה.

לשיחה לחץ כאן
היי, במה אפשר לעזור?
להתענג באהבתך
שלום 👋
לכל שאלה או בקשה אנחנו כאן!