צו את אהרן, וברש"י, אין צו אלא לשון זירוז, אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. יש מסבירים הדבר על דרך המוסר, שהמלה "כיס", הוא מלשון כיסוי, שכל האיברים של האדם יש להם אפשרות של כיסוי, וכגון העיניים או האוזניים וכן הפה, אפשר לסוגרם, שלא נכשל בהם בדברים שהם אסורים, רק המוח שהוא מחשבת האדם אין לו שום כיסוי, והרבה עבודה יש להשקיע בזה, שלא יגיע למחשבות רעות ח"ו, וזה הפירוש, ביותר צריך לזרז, במקום שיש בו חסרון כיס, דהיינו שאין אפשרות של כיסוי. וזה גם הקשר של לשון זירוז דוקא בקרבן עולה, וכמבואר בקרא "צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה", מפני שקרבן עולה בא לכפר על המחשבה שאין לו כיסוי צריך זירוז מיוחד.
הוא העולה על מוקדה. מוקדה המ"ם זעירה (קטנה), כי מוקדה הפירוש מלשון התלהבות, והכוונה שאם אדם מישראל יש לו התלהבות דקדושה, צריך הוא להקטין את עצמו, שלא יהיה הדבר בולט לכל.
וכמו שמבואר בגמרא סוכה, כמה גדולים היו תלמידיו של הלל הזקן, ותלמידו רבי יונתן בן עוזיאל בשעה שהיה יושב ועוסק בתורה, כל עוף שפורח עליו מיד נשרף, והוא היה גדול תלמידיו של הלל הזקן, ובכל זאת אצל הלל הזקן לא מצאנו מעלה זו, שהיה נשרף כל עוף פורח, אלא שאצל הלל הזקן, כל כך היתה גדולה מעלתו, שהיה יכול להחזיק את ההתלהבות אצלו, שלא יהיה ניכר מבחוץ כלל (שפת אמת).
ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים. ומפרש רש"י, בגדים שבישל בהם קדירה לרבו, אל ימזוג בהם כוס לרבו. והמהרש"א מביא מכאן ראיה, שצריך אדם להחליף בגדיו לכבוד שבת לבגדים נאים ונקיים, שכמו הכהן היה מחליף את בגדיו בשעת העבודה, ולא השתמש באותם בגדים שהוציא בהם את הדשן, כן יש להחליף את הבגדים, ולא להשתמש באותם הבגדים שהלך בערב שבת בהכנות של שבת.
חילוקי הדינים בין תרומת הדשן, להוצאת הדשן, תרומת הדשן עושים אותה בכל יום, ובבגדים יותר חשובים, ושמים את הדשן ליד הכבש. אבל הוצאת הדשן עושים רק כשמתמלא התפוח, ובבגדים לא חשובים, ומניחים אותו מחוץ לשלוש מחנות.
זה קרבן אהרן ובניו… מנחה תמיד. וברש"י שכהן גדול מביא קרבן מנחה בכל יום. כתוב ברמב"ם שכהן גדול צריך שתהיה לו דירה בירושלים, והמפרשים דנים למצוא מקור לדבריו. והחתם סופר מביא ראיה מכאן, שהרי הכהן גדול צריך להביא כל יום קרבן מנחה, כמו שכתוב "מנחה תמיד", והרי הדין הוא שהמביא קרבן צריך לינה בירושלים, ולכן הכהן גדול חייב לינה בירושלים כל יום. וכיון שאין זה לכבוד שיתארח הכהן גדול במקומות שאינו שלו, לכן כתב הרמב"ם שצריך שתהיה לו דירה בירושלים.
מחציתה בבקר ומחציתה בערב. דעת הרמב"ם שמחלקים את כל החלות לחצאים, ו-12 חצאים מקריבים בבוקר, ושאר ה-12 חצאים מקריבים בערב. אבל הראב"ד סובר שאופים 12 חלות מעשירית האיפה, ומקריבים 6 בבוקר ו-6 בערב.
ייתכן אפשרות שכהן יביא 3 מנחות חביתין ביום אחד. וכגון כהן גדול באותו יום שנהיה כהן גדול, שמלבד חיובו להביא מנחה בכל יום משום היותו כהן גדול, ביום הראשון להיותו כהן גדול צריך להביא עוד מנחה. ואם אותו כהן גדול זה היום הראשון שלו שמתחיל לעבוד עבודה בביהמ"ק, צריך גם להביא עוד קרבן מנחה, כמו כל כהן שמביא קרבן מנחה ביום שמתחיל את עבודתו בבית המקדש.
מצות תאכל במקום קדוש. רמז למצות שאוכלים בליל פסח, שיהיה במקום קדוש, דהיינו שיקדש את הפה, שהוא מקום אכילת המצות. וזה גם מרומז במילה "פרעה", מלשון פה-רע, והתיקון לזה "פסח" פה-סח, לדבר רק דברים טובים וקדושים, שכל המרבה לספר בהם הרי זה משובח, וההיפך מי שאינו מדבר בדברים טובים ח"ו, אינו משובח.
כתוב בזמירות שבת לקל ירצו כמנחה על מחבת. למה מזכיר מחבת הלא יש חמש מנחות, אלא שהמנחת מחבת היא המנחה הכי יבשה, שהאש שורפת את השמן. מרמז שאפילו היהודי הכי פשוט ושומר שבת אצל ה' הוא חשוב מאוד כמנחה (ר' אליהו לופיאן).
ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל. קרבן שלמים נאכל לשני ימים ולילה אחד, אבל קרבן תודה נאכל רק ליום ולילה. ולכאורה הרי מסברא היה צריך להיות שהתודה תהא נאכלת ליותר זמן מקרבן שלמים, שהרי בתודה צריך לאכול גם 40 לחם, וזמן ארוך יותר צריך שיספיק לאוכלם. ומסביר הנצי"ב דהטעם, מפני שקרבן תודה הרי בא על הודאה על נס שנעשה לו, כגון אלו שחייבים להודות ומרומזים ב-וכל ה"חיים" שהם, ח'בוש בבית האסירים (שיצא מבית הסוהר), י'ורד הים, וחולה שנתרפא מי'סורים, והולכי מ'דבר, וכיון שזמן אכילתו קצר מאוד, וחושש שמא יבוא לידי נותר, מזמין את כל אוהביו לאכול אתו, ונמצא מפרסם את הנס בין הרבה אנשים, וכמו שנאמר וירוממהו בקהל עם.
כי שבעת ימים ימלא את ידכם. "ימלא' את' ידכם'" סופי תיבות "אמת", רמז שההולך בדרך האמת אינו מפסיד, אלא אדרבה ידיו מלאים בהרחבה גדולה.
בסוף פרשת "צו" כתוב שיש 96 פסוקים, בגימטריה "צו". אמנם באמת יש 97 פסוקים, וזה גימטריה צו עם הכולל.
בשפת האידיש קוראים לאוזני המן, 'המן תש', כתוב בחז"ל כיון שראה המן שלשה אבות, תש כוחו, לאוזני המן יש שלשה קרנות, רמז לשלשה אבות…
לפרשת זכור: "מחה אמחה" בגימטריא 107 וזה גימטריא "זה המן". "אמחה" בגימטריא 54, לרמז ש – 54 פעמים מוזכר המן במגילת אסתר, וכן 54 אותיות בבני המן, וכן ב'שיר המעלות אזי המים שטפונו' יש 54 תיבות במזמור, וג' פסוקים במזמור מתחילים באזי, אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו, אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו, אזי עבר על נפשנו המים הזידונים, וג' פעמים אזי בגי' 54.
פרשת זכור היא מדאורייתא. ויש לזכור 3 דברים: 1) מ"ע לזכור מעשה עמלק. 2) מ"ע למחות את זכר עמלק. 3) וי"א גם הלאו שלא לשכוח מעשה עמלק.
י"א דיוצאים בהקריאה עצמה מצות מחיית עמלק, שהקריאה היא הכשר מצות מחיית עמלק שע"י הזכירה מתעוררת השנאה שזהו צורך כדי לקיים מצות מחיית עמלק, וכן מפורש בסה"מ מ"ע קפ"ט במצות זכירת מעשה עמלק שענין הזכירה הוא כדי ש"נעורר הנפשות להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשתכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מן הנפשות עם אורך הזמן, ולכן שמואל זכר מעשיהם הרעים ואח"כ ציוה להורגם". ומובא שהח"ח זצוק"ל היה מתמלא שנאה וכעס על עמלק בשעה ששמע קריאת זכור.
הגואלים שנלחמו עם עמלק זה ר"ת אמחה אהרן משה חור השם, אסתר מרדכי חרבונה השם, אליהו משיח ח' נסיכים השם. אלו הם הח' נסיכים ישי שאול שמואל עמוס צפני'ה צדקי'הו משיח אלי'הו.
אשר קרך בדרך. 3 פירושים יש על "קרך", פגש אותך, קירר אותך, טימא אותך, וכל זה צריכים לכוין בשעת קריאת פרשת זכור.
ואתה עיף ויגע ולא ירא אלוקים. מפרש רש"י ואתה עיף בצמא, ויגע בדרך, ולא ירא עמלק (את) אלוקים מלהרע לך.
פרשת זכור. בדרך המוסר אומרים, יש אנשים שמדקדקים על פרשת זכור, אבל זכירת מרים שכתובה שם גם כן בפרשת כי תצא, שהיא על עוון לשון הרע, צריך ג"כ לדקדק כ"כ ולהיזהר בה ואפילו יותר מכך.
יהי רצון שנזכה למחיית עמלק ושיהיה הכסא שלם והשם שלם בביאת גואל צדק אמן.
שאלות נפוצות בנושא שבת
האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?
למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.
האם מותר להתקלח בשבת?
במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.
האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?
אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.
האם מותר לתת מתנה בשבת?
יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.
באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?
שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה.
האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?
דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.
האם מותר ליטול תרופות בשבת?
אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.
