רש"י אומר למה נקרא שמו יתר, שבגללו נוספה פרשה אחת בתורה ואתה תחזה. שואלים למה תפס רש"י רק ואתה תחזה, הלא כתוב מדברי יתרו בכמה פסוקים לפני זה, והתירוץ שהעיקר הוא העצה שנתן למשה, ומה שכתוב מקודם היה רק השאלות על משה למה אתה יושב לבדך.
וישמע יתרו. פירש רש"י מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, וישמע ר"ת ש'מע מ'לחמת ע'מלק ו'קריעת י'ם סוף.
ויש לפרש למה דווקא שני הניסים האלו גרמו ליתרו לבוא, אלא אחרי שהיו כל כך הרבה נסים לישראל וכל העולם ידעו מזה, וכמו שאמרו חז"ל על ויבקעו המים שכל מים שהיו בעולם נתבקעו, ובכל זאת יכול עמלק לבוא עוד להלחם עם ישראל, לכן אמר יתרו אם יש כל כך רע בגויים צריכים להיפרד מהם, וזה הפירוש שמע ובא.
שם האחד גרשם ושם האחד אליעזר. שואלים למה כתוב בפעם השניה ג"כ ושם האחד ולא השני, והתירוץ שחז"ל אומרים שכשמשה עלה למרום שמע שהקב"ה אומר ר' אליעזר בני אומר פרה אדומה בגיל שתים, ואמר משה הלואי שזה יהיה מחלצי, וזה ר' אליעזר הגדול שיצא מאליעזר, וזו היתה כוונתו שאמר ושם האחד דהיינו המיוחד, וזה ר' אליעזר הגדול רבו של ר' עקיבא.
יש אומרים למה קרא לבן הראשון גרשם, שיזכור ששם אינו מקומו שהוא גר בארץ נכריה.
ושם האחד אליעזר כי וכו' ויצלני מחרב פרעה, שואלים הלא הנס של חרב פרעה היה לפני שבא משה למדין, למה לא קרא את הבן הראשון אליעזר, והתירוץ כי יתרו אמר למשה שנותן לו את בתו צפורה בתנאי שהבן הראשון ילך לעבודה זרה, כמובן שזה היה לפני שיתרו התגייר, ומשה הסכים עמו וחשב שבודאי לבסוף יתרו ישנה את דעתו, ולכן בגלל שהסכים עמו לא רצה לתת שם לבן הראשון אליעזר.
ויחד יתרו. פירוש שמח, ויש מפרשים לשון חידודין (רש"י), ויש מפרשים שיתרו חשב שבא למדבר לחיות חיי צער וייסורים כדי להקריב את עצמו לקבלת התורה, ועכשיו כשבא במדבר וראה שיש להם כל טוב, זהו ויחד שהצטער שלא מקבל את התורה ביסורים, כי חז"ל אומרים אחד בצער ממאה בריוח, פירוש שנותנים שכר למצוה אחת בצער יותר ממאה מצוות שעושה בריוח.
ויקח יתרו וכו' לאכול לחם עם חתן משה לפני האלקים. אומר הרמב"ן שזאת היתה סעודת ברית, כי יתרו התגייר בו ביום. כלשון הרמב"ן כי חתן דמים הוא.
עצת יתרו היתה שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים שרי עשרות,
שרי אלפים היו 600 שרי מאות היו 6000
שרי חמישים היו 12000 שרי עשרות היו 60000
סה"כ 78600 דיינים
צריך שיהיו להם 4 מעלות אנשי חיל – עשירים, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע.
למה נאמר בעצת יתרו למשה שכל הדבר הגדול יביאו אל משה, ואח"כ כשלקח את הדיינים נאמר כל הדבר הקשה יביאון אל משה, והביאור הוא כי יתרו שהיה גר חשב שדין תורה של ממון רב צריכים להביאו אל הדיין הגדול, כמו אצל הגויים, אמר לו משה שבישראל אינו כן שדין פרוטה כדין מאה, ואם המשפט מסובך וקשה אפילו שאינו רק פרוטה צריך להביאו לדיין הגדול, ודיון משפט קל אפילו של ממון רב ישפטו הם הדיינים הקטנים.
בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. ביום הזה-בר"ח, ומשה לא עלה ביום זה למרום, לפי שכל עליותיו בהשכמה היו לכן אי אפשר לומר שביום שבאו עלה להר סיני, בב' סיון עלה משה למרום, אמר לו ה' אם יקבלו את התורה יהיו ממלכת כהנים, פירוש שרים, וגוי קדוש, וכלל ישראל ענו נעשה, בג' סיון אמר משה לה' שכלל ישראל אומרים נעשה, אמר לו ה' שהוא ידבר רק עם משה, וכולם ישמעו בביתם, בד' סיון משה עלה למרום ואמר לה' שהם אומרים רצוננו לראות את מלכנו, אמר לו ה' אם כן צריכים להתכונן שלשה ימים פרישה והגבלה.
ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר. 3 הכנות לקבלת התורה, א. ויסעו מרפידים מרפיון ידיים שזה עצלות, ב. ויחנו במדבר שישים עצמו כמדבר לעזוב את התאוות וישפיל עצמו, ג. ויחן שם ישראל נגד ההר פירוש להיות כל ישראל באחדות (אור החיים).
ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר. לא כתוב ויחנו שם ישראל בלשון רבים כמו כל הפסוק, לומר שבאו להר סיני כאיש אחד בלב אחד, שאין התורה נקנית אלא כשיש אחדות.
ויחן שם ישראל נגד ההר. ויחן לשון חן זה מרמז נגד יצר הרע, שחז"ל אומרים שהיצר הרע דומה להר, ואם כל אחד יהיה לו חן בעיני חבירו זה הנשק הגדול נגד ההר שהוא היצר הרע.
כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים, ותגיד לבני ישראל אלו האנשים. כתוב במדרש למה התחיל במתן תורה בנשים, כי בציווי עץ הדעת אמר ה' לאדם שהוא יגיד לחוה ומזה יצא הקלקול, לכן אמר ה' שבמתן תורה אתחיל לאמר לנשים קודם ויצליח.
המהרש"א מפרש כה תאמר לבית יעקב הם הנשים ותגיד לבני ישראל שהם יגידו לבני ישראל הזכרים, שדרכה של אשה שנמצאת כל היום בבית ומחנכת את בני ישראל הקטנים.
לך אל העם וקדשתם היום ומחר. היצר הרע כשרואה אחד מתחיל לעבוד את ה' אומר לו שיתחיל ממחר, והעצה לזה שיענה לו שמסכים עמו ובתנאי שוקדשתם היום ומחר, שגם היום וגם מחר, ובעמלק כתוב לך הלחם בעמלק מחר, וכידוע שעמלק זה היצר הרע, תלחם אתו על זה שאמר לך תמיד להתחיל ממחר.
משה אמר לישראל שה' ידבר רק אתו והוא יאמר לישראל, אמרו לו רצוננו לראות את מלכנו שאינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך.
כל ישראל ערבין זה לזה, יש פירוש שכל אחד צריך להיות מתוק אחד לשני, ערבין מלשון מתוק והערב נא.
במשוך היובל המה יעלו בהר. מתי זה היה, לרש"י בשעת הקמת המשכן ר"ח ניסן, ולתוס' ביום מתן תורה (ביצה ה:).
השופר של מתן תורה היה מהאיל של יצחק מצד שמאל וכן במלחמת יריחו, והשופר הימיני של האיל יהיה לעתיד לבוא.
כשה' אמר אנכי, לא יהיה, לא תשא, זכור, אמרו הגויים לכבודו הוא דורש, עד ששמעו הדיבור של כיבוד אב ואם, אמרו מזה ראיה שכל התורה לטובת ישראל הוא (מסכת קידושין).
חמשה שמות למדבר סיני, 1) מדבר צין – ששם נצטוו ישראל תורה, 2) מדבר קדש – שנתקדשו שם ישראל, 3) מדבר קדמות – ששם נתנו התורה שהיא קדומה לעולם, 4) מדבר פארן – שישראל פרו ורבו שם, 5) סיני – שירדה שנאה מהגויים על ישראל, וגם חורב – שירדה חורבה על הגויים בגלל התורה (שבת פט.).
ומשה נגש אל הערפל. גש לא נאמר אלא נגש, מיכאל וגבריאל אחזוהו בידו והגישוהו אל השכינה שלא ברצונו (בעל הטורים).
על כל דיבור ודיבור אמרו ישראל הן הן לאו לאו שנאמר לאמר. "אנכי ולא יהיה לך בדיבור אחד נאמרו", (זוהר חדש סוף פ' יתרו), וזהו שנאמר בתהילים אחת דיבר א-להים שתים זו שמעתי, (גימטריאות לר"י החסיד ואתחנן). והנה בעת ששמעו בני ישראל את שני הדברות הראשונות בבת אחת נפחדו ונבהלו ולא ידעו מה לענות אם יענו "הן" יש לטעות בדבריהם ולהבין ח"ו שאמרו הן על הלאו ד"לא יהיה לך" ואם יענו "לאו" יש לטעות בדבריהם ולהבין שאמרו לאו על הדיבור "אנכי ה' אלקיך" שאינם רוצים ח"ו לקבל עול מלכותו ואחדותו ית"ש לזאת שמו עצה בנפשם וצעקו כולם פה אחד "ה' אלקינו ה' אחד" ודיבור זה עלה להם יפה על שני הדברות כפי שידוע שצריך לכוון בעת קריאת שמע ה' אלקינו "אנכי ה' אלקיך" ה' אחד "לא יהיה לך אלוהים אחרים" וזה מרומז במה שאנו אומרים בזמירות שבת "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד ופתחו וענו ה' אחד" (מהר"ש מבעלזא זי"ע).
על כל דיבור ודיבור שאמר ה' נתמלא כל העולם בשמים, שנאמר לחיו כערוגת הבושם.
על כל דיבור ודיבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל, ובאו המלאכים והחזירום, שנאמר מלאכי צבאות ידודון ידודון (שבת פט:), על כל דיבור ודיבור יצתה נשמתן וה' נתן עליהם טל של תחיית המתים והחיים, שנאמר נפשי יצאה בדברו (שבת פט).
בשעת מתן תורה לא היה בהם שום מום שנאמר כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
עשרת הדברות
יש בהם 620 אותיות בגימטריא "כתר", סימן כתר תורה, אם זוכים יהיה כתר, ואם לא יהיה כרת ח"ו.
מתחיל עם אות א' אנכי ומסיים עם אות ך לרעך, מרומז בפסוק "אך טוב לישראל".
יש בהם 172 תיבות גימטריה עקב, בקע, וכן מרמז ליעק"ב י' עשרת הדברות שהם עקב תיבות (בעל הטורים).
מן הראוי לא לישבע אפילו על אמת, לא תשא "לשוא" ר"ת לא שקר ולא אמת.
כשה' אמר לא תשא נזדעזע העולם.
לא תחמוד בית רעך וכו' וכל אשר לרעך. ושואלים למה נאמר בית רעך הרי זה נכלל בכל אשר לרעך, ואומרים בדרך הלצה שאם אדם חומד את השני בזה שיש לו בית יפה וכדומה, אומרים לו קח גם בחשבון כל אשר לרעך והם הצרות והחובות וכדומה.
וירא העם וינועו. מכאן שמתנענעים בעת לימוד התורה (בעל הטורים).
עשרת הדברות הם 13 פסוקים, ומרביעי עד עשרת הדברות יש 26 פסוקים כפול ממנין הפסוקים שבעשרת הדברות, וזה מכוון שלקבלת התורה צריך הכנה גדולה מאוד.
שבע מצות דרבנן
ואלו הם: 1) חנוכה 2) פורים 3) עירובין 4) הלל 5) ברכת הנהנין 6) הדלקת נר שבת 7) נטילת ידים.
כשמשה עלה לקבל את התורה רצו המלאכים לשורפו ומשה אחז בכסא הכבוד וניצל, שואל המגיד מדובנא האם המלאכים לא יודעים שהתורה לא שייכת להם, הרי יש בה הרבה דברים שלא שייכים להם, ותירץ על ידי משל, שהיה פעם רב זקן והיה גדול בתורה והיה לו קשה להנהיג את הרבנות בעיר הגדולה שלו, אמרו אנשי העיר הגדולה נחפש בשבילו עיר קטנה עם מעט אנשים ויהיה לו יותר קל וכן עשו, וכשבאו לקבל פניו אנשי העיר הקטנה, דחו אותם אנשי העיר הגדולה ולא נתנו לו ללכת, ואח"כ כעבור איזה זמן עוד פעם עשו הסכם עם העיר הקטנה ועוד פעם דחו אותם אנשי העיר הגדולה וכך כמה פעמים, ושאלו אנשי העיר הקטנה אנחנו לא מבינים למה אתם מסכימים ומתחרטים כבר כמה פעמים, ענו להם אנחנו רוצים להראות לכם שהרב הוא חשוב מאוד וגדול, ושאנחנו נותנים אותו לכם רק בדוחק גדול, כך המלאכים רצו להראות לישראל כמה חשוב התורה והם נותנים את זה לישראל.
תורה צוה לנו משה, תורה בגימטריא 611 זה מה שמשה צוה, ו-2 דיברות הקב"ה, ביחד תרי"ג.
יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים. "יבוא טוב" זה משה שנאמר בו ותרא אותו כי טוב הוא, "ויקבל טוב" זו תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, "מטוב" זה הקב"ה, שנאמר טוב ה' לכל, "לטובים" אלו ישראל שנאמר הטיבה ה' לטובים (מנחות נג:).
הפטרה
לשרפים יש שש כנפיים, חז"ל אומרים ששש כנפיים הם נגד שש תיבות של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אמנם בספר יחזקאל כתוב שיש למלאכים רק 4 כנפיים, וזה על פי דברי חז"ל שאומרים שאחרי החורבן ירדו שני כנפיים, אם כן חסרות שתי מילים כבוד מלכותו, וזה שאנו מבקשים בתפילת מוסף של חג גלה "כבוד מלכותו" שיחזיר את שתי המילים בב"א.
השלמות
ברד אש מתלקחת, "ברד" אותיות דִּבֻּר, בדיבור אחד אפשר לעשות מחלוקת גדולה. "מחלוקת" אותיות מת חלקו ח"ו.
בפרשת המן פרק ט"ז פסוק ט"ז כתוב כל הא'-ב'. אומר בעל הטורים שמי שמקיים את התורה שניתנה בא'-ב' לא יחסר לו פרנסה. ובט"ז באייר התחיל המן לרדת, וסימנך ט"ז ט"ז ט"ז. פרק ט"ז, פסוק ט"ז, יום ט"ז.
הפטרת פרשת בשלח
כתוב מים שאל חלב נתנה, "מים" ר"ת מתי יבוא משיח, "חלב" ר"ת חייבים לחזור בתשובה.
שאלות נפוצות בנושא שבת
האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?
למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.
האם מותר להתקלח בשבת?
במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.
האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?
אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.
האם מותר לתת מתנה בשבת?
יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.
באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?
שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה.
האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?
דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.
האם מותר ליטול תרופות בשבת?
אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.
