חידושים אדירים לשולחן השבת פרשת בא כניסה שבת, יציאת השבת

בא בגימטריא 3 רמז לשלש מכות שיש בפרשה זו (בעל הטורים).

כשאמר ה' אל משה לבוא לבית פרעה אמר לו בא אל פרעה, וכשאמר לו לך אל המימה אמר לו לך אל פרעה (בעל הטורים) .

בא אל פרעה. ילד קטן הולך עם אביו ורואה כלב, הילד מפחד, אומר לו אביו בא אתי תן לי יד ואל תפחד, כך אמר הקב"ה למשה בא אל פרעה, בא אתי ואל תפחד מהכישוף והאריות.

כי אני הכבדתי את לבו. אומר המדרש לשון כבד, כמו כבד כמה שמבשלים אותו מתקשה יותר וגם אינו בולע, גם פרעה כמה שמכים אותו מתקשה עוד יותר ולא רוצה לשמוע מה שאומרים לו.

למען שתי אותותי אלה בקרבו. יש שתי אותות שהם זכר ליציאת מצרים, שבת אות היא לעולם, ותפילין והיה לאות על ידך, וזה שאמר למען שתי "אותותי אלה בקרבו", על ידי יציאת מצרים יהיו לנו שתי האותות האלו.

ולא יוכל לראות את הארץ. רש"י אומר מי שרואה שלא יוכל לראות. יש מפרשים שהארבה אינו רואה, וחז"ל אומרים שסומא אוכל יותר מכדי צורכו, כי העיניים לא משביעות אותו, ולכן הארבה מזיקים את התבואה ביותר (כלי יקר).

נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה. האור החיים אומר יתכן שמשה קשר ארבה על המטה ונטה אותו כך על ארץ מצרים.

יש 8 מיני ארבה ארבה, סלעם, חרגול, חגב, גזם, ילק, חסיל, צלצל.

וינח בכל גבול מצרים. אומר הבעל הטורים שכתוב בתורה פעמיים וינח, וינח ביום השביעי, וינח בכל גבול מצרים, מלמד שנח הארבה בשבת.

ויצא מעם פרעה ויעתר אל ה'. מתפלת משה שילך הארבה ממצרים, עד היום לא נכנס ארבה במצרים, וגם אם נכנס הוא לא מזיק (רבינו חננאל).

לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו. החשך הכי הגדול שלא רוצים לדאוג על השני (חידושי הרי"ם).

וגם מקננו ילך עמנו. הכוונה שהבהמות ילכו מעצמם ובחשק שיקריבו אותם, כמו שכתוב אצל אליהו בהר הכרמל שהפר שהקריב אליהו רץ בשמחה (מלבי"ם).

כי ממנו נקח לעבוד את ה'. יש מפרשים שגם מפרעה אפשר ללמוד דרך בעבודת ה', שגם אחרי שקיבל כל כך הרבה מכות עוד עמד במרדו, כמו כן בעבודת ה' אף אם יש לפעמים קשיים או נפילות ח"ו, צריכים להתחזק ביתר שאת וביתר עוז לעבוד את ה'.

ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה. בעולם הזה אי אפשר לדעת אם עשה המצוות והעבודת ה' כראוי, עד שיבוא לעולם הבא לתת דין וחשבון, וזה פירוש עד בואנו שמה דהיינו לעולם הבא (חידושי הרי"ם).

הרב שאל את תלמידיו מה היה מסכים פרעה למשה ומה לא, וענו תלמידיו, בהתחלה לא רצה בכלל, ואח"כ הסכים קרבנות בארץ מצרים, ואח"כ הסכים לזה אבל רק מקרוב ולא רחוק, ואח"כ הסכים רק הגברים, ואח"כ הסכים לכולם חוץ מהבהמות, ולבסוף הסכים על הכל וגם שיקח מבהמותיו.

דבר נא באזני העם. למה כתוב נא לשון בקשה, שלא יאמר אותו צדיק וכו'. וכן יש אומרים כיון שהיתה להם מצוה לשאול כסף וזהב, יש כבר בזה יצר הרע, אפילו שזה לטובתם, ואמר משה נא לשון בקשה אני מבקש מכם להתגבר על היצר.

וישאלו איש מאת רעהו. בפשוטו רעהו הכוונה למצריים, אבל יש מפרשים וישאלו איש מאת רעהו היהודי, והיתה בזה תחבולה, שעל ידי שהיהודים העשירים ישאילו לעניים – ישאילו להם גם המצרים, כי יבינו שלצורך החג צריך שיהיו לכל אחד בגדים יקרים. והגר"א תירץ שקודם כל היו היהודים צריכים לעשות חסד אחד עם השני, ועל ידי זה נתן אח"כ הקב"ה את חן העם בעיני מצרים וישאילום.

גם האיש משה גדול מאד. לפי דרך הטבע היו צריכים המצריים לשנוא את משה, בגלל שהוא עשה להם את כל המכות, ובכל זאת כיבדו אותו מאד.

וישאלו איש מאת רעהו וכו ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים. אם בני ישראל גומלים חסד זה עם זה ועוזרים אחד לרעהו בשעת הדחק, אז ה' נותן חן ישראל בעיני העמים (תולדות אדם).

רבות מופתי בארץ מצרים ר"ת רמב"ם, ומסופר שבסוף ימיו היה במצרים, אבל במקומות אחרים היה לו הרבה רדיפות.

פעם אחת בכל הש"ס מוזכר הרמב"ם בתוספות במנחות דף מב: ד"ה תפילין, וכן פי' ה"ר משה בר מיימון דמזוזה לא בעיא לשמה, וסימנך רמב"ם-ר'אה מ'נחות מ"ב.

החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. אומר החתם סופר שישראל חייבים למנות לפי מספר חדשי ישראל ולא לפי מספר חדשי הגויים, כי ראשון הוא ניסן ולא כמו הגוים שאומרים ינואר הוא הראשון, שנאמר ראשון הוא לכם (חתם סופר).

ראשון הוא לכם. אומרים חז"ל יבוא ראשון זה הקב"ה שנאמר אני ראשון, ויפרע מראשון זה עשו שנאמר ויצא הראשון אדמוני, ויבנה ראשון זה בית המקדש שנאמר כסא כבוד מראשון, בשביל ראשון זה ישראל שנאמר ראשון לציון הנם, בחודש הראשון שנאמר ראשון הוא לכם.

ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל. אומר התרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים, שבא ענן והביא את כל בני ישראל להר המוריה והקריבו שם את הקרבן פסח וחזרו למצרים.

הרבי שאל לתלמידיו איך יתכן שמשה נכנס בארץ ישראל, ואמר להם על פי דברי היונתן בן עוזיאל שכל ישראל באו בענן ממצרים להר המוריה לעשות הקרבן פסח, ובודאי שהיה שם גם משה עמהם.

כל בן נכר לא יאכל בו. גוי ומשומד לא נותנין לו קרבן פסח. ושואלים למה אנו אומרים בכל נדרי אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, ובקרבן פסח לא משתתפים עמהם, ומתרצים כי ביום כיפור שגם העבריינים באים לצום, בודאי צריכים לצרף אותם, אבל כשבא לאכול צליית קרבן פסח אי אפשר לצרף אותו (פרדס יוסף).

ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. ובהמשך כתוב שמשה אומר לישראל למשוח מקודם על המשקוף ואח"כ על שתי המזוזות, כי הקב"ה מרוב אהבת ישראל אמר מקודם למטה על שתי המזוזות שזה יותר קל ואח"כ למעלה על המשקוף, אבל משה אמר להיפך שאנו צריכים להראות את אהבת ה', מקודם על המשקוף הגם שזה יותר קשה ואח"כ על המזוזות.

הרשב"א בשו"ת ח"ד סי' קפז כותב, שכומר אחד שאל אותו שכתוב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, הנה שקראו אחרון וא"כ לא יהא ביהמ"ק השלישי. וענה לו, שבפר' שמות כתוב והאמינו לקול האות האחרון, ואח"כ כתוב והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה, וא"כ רואים שאחרון הוא לא תמיד האחרון. עכ"ד הרשב"א. והוסיפו ע"ז הדא הוא דכתיב בפרשתנו 'והיה הדם לכם לאות על הבתים', שהדם שהוא היה האות השלישי אף שהאות לפניו נקרא אחרון, הוא יהא אות על בתי המקדש.

רש"י בפרק י"ב פסוק ו' כותב שמלו באותו הלילה וכן כותב בבעל הטורים בפסוק יג שמלו בליל פסח, וגם רש"י ביהושע פרק ה' פסוק ב' כתב שמלו בליל פסח. שואלים איך מותר לימול בלילה, ומתרצים שכתוב בזוה"ק שבאותו לילה היה אור כמו תקופת תמוז שנאמר לילה כיום יאיר אם כן הלילה הזה היה יום.

קרבן פסח מסמן על אחדות ושלמות, שצריך לאוכלו בחבורה באחדות, צלייתו דווקא כשהוא שלם. אסור לשבור בו עצם כי צריך להיות בשלימות, צלי ולא מבושל, כי מבושל מתפורר וצלי רק מתכווץ ונשאר שלם, הקב"ה רצה לרמז לנו בקרבן ראשון שיהיו באחדות ושלמות ובזה יהיה לנו הצלחה בכל (מהר"ל).

ויסעו בני ישראל כשש מאות אלף. מה הוא הלשון כשש, אומר הדעת זקנים שגם השכינה חזרה עמהם ממצרים, כמו שנאמר בכל צרתם לו צר.

למה מקדימים עניני פסח לפני החג חצי יום מחצות היום של ע"פ, מה שאין כן בשאר חגים, מכיון שהקב"ה הקדים את הקץ גם אנו עושים זכר לחפזון, כלשון היוצרות שאומרים בשבת הגדול בקטע המתחיל אין ערוך, ולמה אכילת חמץ לשש שעות זכר לחפזון שכינה להעביר גזירות רעות.

ולטוטפות בין עינך. אומר רש"י טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. שואלים הלא התורה נכתבה בלשון הקודש, ואיך יש בתורה לשון אומות, ומתרצים כי בעת דור הפלגה כל אומה הכניסה בשפה שלהם מילים בלשון הקודש, מפני שגם הטומאה יונקת מהקדושה כדי שיהיה להם קיום (מפרשים).

מדרש פליאה אין אוכלים פסח אלא בחמץ, והפירוש "בחמץ" ר"ת ב'לילה ח'צות מ'ינוי צ'לוי.

ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה. היה להם לישראל 2 פעמים קפיצת הדרך, 1) מגשן לרעמסס, כן כתב רש"י על הפסוק ואשא אתכם, 2) מרעמסס לסוכות שהיה דרך של 120 מיל ובאו שם בשעה (רש"י).

אחד בא אצל ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ואמר לו שהשדי חמד אומר שאין מקור למה שאומרים שאפשר לפדות פ"ד תעניות בסעודת פדיון הבן, ענה לו ר' יוסף חיים שמצאתי לזה רמז, ר"ת של אד"ם בבני"ך תפד"ה הוא א'ם ד'בר מ'אכל ב'פדיון ב'ן נ'הנית י'היה כ'אילו ת'עניות פ'ד ה'תענית.

מספרים שבא אחד אצל ר' שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל באמצע הלימוד שיפסיק הלימוד ללכת לפדיון הבן, ענה לו שהוא באמצע הלימוד, אמר לו המזמין הרי זה חשוב כפ"ד תעניות, ענה לו ר' שלמה זלמן, "דף" גמרא בגימטריא פ"ד, אם כן גם הדף גמרא חשוב כפ"ד תעניות.

אומרים בשם רבי יוסף חיים זוננפלד, 2 בעלי חיים עזרו לישראל ליציאת מצרים, החמור במשאם של ישראל ממצרים, והכלב שלא חרץ לשונו, ולמה לכלב נותנים רק נבלה, ולחמור עושים מצות פטר חמור ומכבדים אותו בפרסום גדול, מפני שהחמור נתן כתף פירוש שהוא טרח ברכוש גדול כמו שאמרו חז"ל אין לך עני שבישראל שלא לקח משא של 90 חמורים, רואים אנו מזה הבדל גדול בין מצוה הבאה ע"י טירחה למצוה שבא בנקל.

הגאון ר' שלמה זלמן אויירבאך זצ"ל שואל, כתוב בתפלה בעזרת אבותינו, ממצרים גאלתנו, ואח"כ כתוב כל בכוריהם הרגת, לכאורה היה צריך לומר הפוך מקודם כל בכוריהם הרגת ואח"כ ממצרים גאלתנו, ובתפלת מעריב כתוב מקודם המכה בעברתו ואח"כ ויוצא את עמו ישראל, אבל בתפלת מעריב כתוב הלשון המכה, ובעזרת כתוב הלשון הרגת. ומתורץ על פי אגדת חז"ל שנמצאת לפני תחילת מס' שמחות, כתוב בפר' בא ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור, ובחומש במדבר כתוב ביום הכותי כל בכור אם כן מכת בכורות היתה ביום, אמר רבי יוחנן המכה היתה בחצי הלילה והמיתה היתה ביום, כל הלילה היו מפרפרים פירוש גוססים עד הבוקר, זה שאומרים בואמונה במעריב לשון המכה מפני שבחצי הלילה היה המכה, ובעזרת כתוב הרגת שבבוקר היתה ההריגה לגמרי.

המפרשים מפרשים למה קרבן פסח צריך זכר דוקא ולא נקבה בגלל שהשה הוא הע"ז של המצריים, שלא יאמרו שבגלל ששחטו הנקבה הע"ז לא יכלה להתנגד, אבל אם היו שוחטים הזכר היה מתנגד להם, ולכן צריך להיות בלי מום, שלא יאמרו שבגלל שהוא חלש הסכים עמהם.

למה נענשו במכת ארבה, מפני שאמרו לישראל לרעות הצאן שלהם, ולמה חשך, 1) כדי שידעו איפה הם מחביאים הכסף והזהב, 2) שלא ידעו שמתו מכלל ישראל אלו שלא רצו לצאת ממצרים, 3) שאמרו לישראל להדליק להם פנסים להאיר להם הדרך, ולמה בכורות, מפני שכלל ישראל נקראים בכורים שנאמר בני בכורי ישראל, ופרעה עינה את ישראל שהם בכורי ה', ועוד שהבכורים היו הע"ז של מצרים.

הרמב"ן בסוף פרשת בא: מן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו, שכולם נסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד הכל בגזירת עליון.

למה מדגישים דווקא על "מכת בכורות" המילה "מכת", ועל שאר המכות לא מדגישים המילה "מכת", רק אומרים "דם" "צפרדע" וכו', מפני שכל אחד מבין ש"דם" "צפרדע" וכו' זה דבר לא טוב, אבל "בכורות" לא מבינים מה לא טוב בזה, מפני זה מדגישים את המילה "מכת בכורות".

מוסר

מספרים על הגר"א שכשהיה ילד קטן אמרו לו שישחק ב"נדנדה", ענה שבמשחק "נדנדה" הסדר שאחד עולה ואחד יורד, ואינו רוצה להיות למעלה כשחבירו למטה. וגם שמה שהוא למעלה זה רק בגלל שחבירו למטה ואינו רוצה להיות למעלה על חשבון חבירו.

שאלות נפוצות בנושא שבת

האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?

למנהג הספרדים יש להמנע ממשחקי קופסה בשבת מגיל שש ומעלה. אולם למנהג האשכנזים מצד עיקר הדין מותר גם למבוגרים, אלא שנכון מאוד להימנע מפני קדושת השבת.

האם מותר להתקלח בשבת?

במים חמים מותר רק את הפנים, הידיים והרגליים. כמובן במים שחוממו מערב שבת. בשעת צורך גדול מותר להתקלח במים צוננים.

האם מותר לסדר בגדים בתוך ארון בשבת?

אין לסדר בגדים בארון בשבת, כי מלבד שיש בזה משום איסור מכין משבת לחול במקרים מסויימים יש בזה גם איסור בורר.

האם מותר לתת מתנה בשבת?

יש איסור לתת מתנות בשבת משום שזה דומה למקח וממכר, ורק אם זה לצורך שבת מותר. ולכן אם יהיה לה שימוש במתנה בשבת – מותר. ובלאו הכי אסור.

באיזה אופן מותר להכין תה בשבת?

שופכים את המים שעמדו על גבי האש (שזה נקרא כלי ראשון) לתוך כלי נוסף (וזה נקרא כלי שני), ואז ניתן לשפוך את המים מתוך אותו כלי שני על גבי שקיות התה.

האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?

דעת רוב רובם של הפוסקים לאסור וכך נהוג ואין להקל בדבר.

האם מותר ליטול תרופות בשבת?

אם האדם מרגיש שממש אינו יכול לתפקד עקב הכאבים, מותר לו לקחת משככי כאבים בשבת.

 לפניך זמני הדלקת נרות וכניסת השבת בערים שונות בישראל, לקראת פרשת בא שתחול בתאריך ה' שבט התשפ"ג (27/01/23)

כניסת שבת ירושלים

כניסת שבת: 16:33

צאת השבת: 17:47

רבנו תם: 18:26

כניסת שבת תל-אביב

כניסת שבת: 16:49

צאת השבת: 17:48

רבנו תם: 18:23

כניסת שבת חיפה

כניסת שבת: 16:40

צאת השבת: 17:46

רבנו תם: 18:23

כניסת שבת באר-שבע

כניסת שבת: 16:52

צאת השבת: 17:49

רבנו תם: 18:26

כניסת שבת נתניה

כניסת שבת: 16:38

צאת השבת: 17:48

רבנו תם: 18:21

כניסת שבת צפת

כניסת שבת: 16:40

צאת השבת: 17:44

רבנו תם: 18:23

כניסת שבת בני-ברק

כניסת שבת: 16:49

צאת השבת: 17:48

רבנו תם: 18:23

כניסת שבת טבריה

כניסת שבת: 16:35

צאת השבת: 17:44

רבנו תם: 18:18

כניסת שבת אשקלון

כניסת שבת: 16:41

צאת השבת: 17:50

רבנו תם: 18:24

כניסת שבת רחובות

כניסת שבת: 16:51

צאת השבת: 17:48

רבנו תם: 18:24

כניסת שבת עפולה

כניסת שבת: 16:37

צאת השבת: 17:45

רבנו תם: 18:20

כניסת שבת אילת

כניסת שבת: 16:43

צאת השבת: 17:51

רבנו תם: 18:26