מקור הדבר בדברי רבינו מהרח”ו ז”ל בשער רוח הקודש (עמ’ קעט הוצאת אהבת שלום שכתב בשם רבנו אברהם הלוי ז”ל ששמע מהאריז”ל וזה לשונו שם): מי שיהיה לילה אחת כולה שלימה ניעור ולא יישן כלל ועוסק בלמה תורה כל אותה הלילה יהיה נפטר [מעונש] כרת א’ אם נתחייב ח”ו וכל לילה פוטר כרת אחד, ע”כ.
וראיתי בספר דברי יעקב עדס (על שערוה”ק דף יא עמוד תמג בנדמ”ח) שהביא שיש תוספת חומרא בשער הייחודים (דף טל ע”א) שכתב וז”ל: שאלתי למורי זלה”ה על מה שאנו אומרים כי מי שאינו ישן כלל ועיקר כל הלילה שנחשב לו כמו כרת והשיב מורי ז”ל שכן הוא האמת שמי שהוא ניעור כל הלילה ואין ישן כלל ועוסק בתורה ואם חייב כרת על איזה עבירה שעשה מחייבי כריתות נחשב לו אותו הלילה כמו כרת, ובלבד שילמוד בלילה ההוא בעניני עבירה שעבר שחייבים עליה כרת, עכ”ל. הרי הוסיף חומרא שצריך ללמוד דוקא בעניני אותה עבירה, והביא שם בדברי יעקב שכן כתב במשנת חסידים מסכת התשובה סוף פ”ו, וכן העתיק בספר אור הלבנה (עמוד ריא) מספר מצוות ד’. ונשא ונתן בדבר שלכאורה מפשיטות דברי שער רוח הקודש משמע דלא צריך ללמוד דוקא בעניני אותה עבירה עיי”ש.
איך עושים את התיקון?
החפץ לעשות “תיקון כרת” עליו להיות ניעור כל הלילה בלי שינה כלל ועיקר, ויעסוק בתורה בלי אכילה יתירה, וסדר הלימוד יעשה על פי מה שכתב הגחיד”א ז”ל בספרו יוסף בסדר (סימן ב) ונדפס בספר “תיקון כרת” או לפי מה שסידר רבנו הבן איש חי ז”ל בספרו “משמרת החודש” ואם עושה כן על חטא מסוים שחייבים עליו כרת נכון הדבר שייעד זמן מה לעסוק באותה מצוה והלכותיה ודברי התעוררות ומוסר, ואם תלמיד חכם הוא וחפץ להמשיך בלימוד שעוסק בו נראה שילמד מסכת כריתות במתון ובנעימה, וברמב”ם הלכות שגגות יא’ פרקים ראשונים, ועוד מעט זמן בענין אותה מצוה אם עושה כן על כרת מסויים, ושאר הלילה יעסוק בלימודיו מלבד תיקון חצות שודאי אינו רשאי לבטל. ולכתחילה ילמד כל הלילה אלא אם כן מוכרח ממש לילך לביתו לסייע, ילך לסייע מעט ויחזור תיכף ללימוד.
האם אפשר למנות שליח?
מי שאינו יכול להשאר ער כל הלילה, יכול לשלם ממון לחבירו שישאר ער בשבילו ועולה לו כאילו עשה בעצמו. וכן ראיתי להגאון רבנו יוסף חיים זיע”א בהקדמת ספרו משמרת החודש והוא לימוד לליל ערב ראש חודש שהיו עושים כל הלילה כדי להינצל מכרת וכמה עונשים, ובסוף הקדמתו כתב: ומי שקשה לו לעשות זה הסדר הנה מה טוב ומה נעים להפריש מממונו סך מה לצדקה להחזיק ביד הלומדים זה הסדר והמתענים ביום זה לזון את בני ביתם ויועיל כאילו עשו הם בעצמם, עכ”ל.