הבבא סאלי היה נוהג לחלק עראק לשתיית ‘לחיים’ במקרים רבים. הוא היה מחזיק בידו בקבוק, מכסה אותו במגבת כדי שתשרה בו ברכה, כמו שאמר חכמי התלמוד שאין הברה שורה אלא הדבר הסמוי מן העין, וכך היה מוזג מהבקבוק עראק לעשרות אנשים ואפילו למאה אנשים ויותר, מוזג בנדיבות ובלי לצמצם, והעראק הספיק לכולם.
פעם ישבו לסעוד סעודת מלווה דמלכה בבית הבבא סאלי, והיה ארגז עם לחמניות, כל אחד מהסועדים נטל ידיו ולקח לחמני. והנה עמדו הלחמניות להסתיים והיו סועדים רבים שטרם נטלו ידיים, לקח הבבא סאלי הקדוש מגבת, כיסה את הארגז, הכניס יד אל מתחת למגבת והוציא לחמניה ונתן לסועד, וכך הכניס את ידו והוציא עוד לחמניה ועוד אחת, עד שהספיקו הלחמניות לכולם.
מקורביו של הבבא סאלי מספרים גם שכשהיו נוסעים איתו במכונית, אף פעם אל נגמר הדלק והוא לא היה מרשה שיתדלקו את הרכב, אלא מורה לנהג לנסוע למרחקים עצומים בלי לתדלק. כך היה נוסע אפילו מנתיבות למירון שבצפון, חמש ושש שעות נסיעה בכבישים המשובשים שהיו באותם ימים, ולאחר מכן לשוב בחזרה ממירון לנתיבות, בלי לתדלק את המכונית אפילו פעם אחת.
סיפורים כאלו מסופרים לאלפים ולרבבות, ומי שזכו לחסות בצלו של האיש הקדוש הזה, מספרים שחוו זאת בהזדמנויות רבות.
כי הבבא סאלי היה צדיק קדוש וטהור, והוא זכה למה שזוכים רק יחידי סגולה, שכל מה שיצא מפיו התקיים, וכל דבריו אמת וצדק.
אשרי מי שזכה לראותו, ואשרי מי שזוכה לפקוד את ציונו הקדוש ולהתפלל על קברו.
לכבוד יום ההילולא החל ביום ד’ בחודש שבט, ליקטנו כמה סיפורים מנפלאותיו של הבבא סאלי הקדוש, מתוך דף הפייסבוק ‘סידנא בבא סאלי’, ואנו מגישים אותם כאן לפניכם, בשינויי עריכה קלים.
תפריט
תפריט
